התשובה לשאלה — קשר בין מסחר באופציות למניות
גידור ופעולות משולבות עשויים לקשור בין מסחר באופציות לבין עסקאות בנכס הבסיס. אין דרך להסיק את הסיבה לכל מחזור במניה ממספר עסקאות האופציה בלבד, ואין להפוך נפח גבוה לאיתות כיוון ודאי.
ציטוט אינו התחייבות למילוי
בבדיקת ביצוע מזהים את הסדרה המדויקת, שעת הציטוט, מחיר הקנייה והמכירה והכמויות המוצגות. מחיר אחרון יכול להתייחס לעסקה ישנה, ומחיר אמצע אינו בהכרח זמין בכמות שרוצים לבצע. מניה עם מחזור גדול אינה מבטיחה שכל האופציות עליה נזילות. גם בין שתי פקיעות על אותו נכס יכולים להיות פערים משמעותיים בתנאי המסחר. כאשר נתונים חסרים או מושהים אין להשלים אותם באמצעות מחיר שנוח לדוגמה. רושמים מה ידוע ומה עדיין דורש בירור. תוצאה תאורטית שמניחה מילוי מושלם אינה תוצאה של עסקה שבוצעה, וההבדל הזה חשוב במיוחד כאשר הרווח הרצוי קטן ביחס לפערי המסחר.
מגדירים הוראה לפי המטרה שלה
הוראת שוק מדגישה ביצוע על פני שליטה במחיר, ואילו הוראת לימיט מציבה מחיר אך עלולה לא להתמלא. תנאי המוצר והברוקר קובעים אילו הוראות נתמכות ואיך הן מטופלות. בפוזיציה עם כמה רגליים אפשר לבחון הוראה משולבת, אך אין להניח שהיא תתמלא תמיד או שמחירה יהיה סכום מחירי האמצע. פיצול ההזמנה עשוי לשנות את מצב הביניים ואת החשיפה. צריך להבחין גם בין פתיחה לסגירה ובין קנייה לבין כיסוי כתיבה. אחרי הפעולה מאמתים את הכמות נטו, ולא מסיקים מהמילה מכירה שהתחייבות הסתיימה. במקרים מסוימים מכירה דווקא יוצרת התחייבות חדשה בסדרה שבה לא הייתה קודם פוזיציה.
פער, טיק ומחזור הם מידע שונה
טיק הוא מדרגת מחיר לפי כללי הזירה והמוצר. פער קנייה ומכירה הוא המרחק בין שני ציטוטים, והוא יכול לכלול כמה טיקים. מחזור יומי מתאר עסקאות, וחוזים פתוחים מתארים יתרה לפי שיטת הדיווח. אין לאחד את כל המדדים האלה לתווית נזיל בלי להסביר איזה מהם נבדק. גם נפח גבוה אינו מוכיח כיוון עתידי או מספר קונים חדשים. אם מנסים לקשר פעילות באופציות למסחר במניה, יש להביא בחשבון גידור ועסקאות משולבות בלי לייחס לכל עסקה סיבה שאין עליה נתון. תרגיל נכון מפריד את המדדים ומראה איזה מידע נוסף דרוש כדי להעריך מילוי של הזמנה מסוימת בזמן מסוים.
עלויות משתנות עם הכמות ותנאי השוק
עלות מחזור פעולה כוללת כניסה ויציאה, עמלות וכל רגל במבנה. בזמן לחץ הפער יכול לגדול והכמות הזמינה להצטמצם, ולכן אומדן שנבנה בשוק רגוע עשוי להיות לא מתאים. בודקים גם חוסר מילוי ומילוי חלקי, ולא בוחרים תמיד את המחיר הנוח ביותר בתוך נר. הגדלת כמות יכולה לשנות את המחיר הממוצע שאפשר לבצע, ולא רק להכפיל תוצאה קטנה. בתחקור שומרים את ההנחה, הדיווח על הביצוע ואת היתרה שנותרה. אם הפעולה לא הושלמה, הפוזיציה אינה זו שהופיעה בתוכנית. אין לצפות ממערכת לימוד או מצילום מסך להוכיח שבזמן אחר היה אפשר לקבל מחיר זהה או כמות זהה.
מהלימוד לתרגול במערכת שלנו
בחרו מבנה, בדקו סטרייקים וכמויות והשוו תרחישי רווח והפסד לפקיעה.
דוגמה מספרית — זיהוי החוזים, הכמויות והיתרות לפני שינוי
נניח ציטוט היפותטי של 2.30 לקנייה מהציבור ו־2.50 למכירה לציבור. קנייה של 1 חוזים במחיר ההיצע וסגירתם מייד במחיר הביקוש, במכפיל 100, יוצרת עלות פער של 20.00 דולר לפני עמלות. אם עלות העמלות במחזור היא 5, ההפסד הוא 25.00. מחיר האמצע יכול להראות שווי ביניים, אך אינו מוכיח שניתן לבצע בו את שתי הפעולות או את כל הכמות. הדוגמה אינה טוענת שתמיד מבצעים בקצוות הציטוט, אלא מודדת תלות בתנאי מילוי. מרווח רחב יותר או כמות גדולה יותר עשויים לשנות את המחיר הממוצע שאפשר לקבל. בהוראת לימיט מביאים בחשבון גם מצב של חוסר מילוי, ובהוראה משולבת בודקים את המחיר הכולל ולא רק את הציטוט של רגל אחת. לאחר הפעולה משווים בין ההנחה, אישור הביצוע והיתרה בחשבון.
| נתון | ערך |
|---|---|
| מחיר ביקוש | 2.3 |
| מחיר היצע | 2.5 |
| עלות פער למבנה שבדוגמה | 20 |
| הפסד מחזור פעולה כולל העמלות שהונחו | 25 |
מכפיל, כמויות והון בחשבון
בדוגמאות השתמשנו במכפיל 100, המקובל בחוזי אופציות מניה אמריקאיים סטנדרטיים. בפועל צריך לבדוק את מפרט החוזה, משום שהתאמות בעקבות אירועי חברה ומוצרים שונים עשויים לשנות את הכמות או את אופן הסליקה. המחיר המוצג לאופציה הוא בדרך כלל מחיר ליחידת נכס בסיס; סכום העסקה מחייב כפל במכפיל ובמספר החוזים. הכפלת הכמות מגדילה גם את הרווח האפשרי וגם את ההפסד, ואינה משפרת את יחס הסיכון. יש להפריד בין הסכום ששולם או התקבל, דרישת הביטחונות של הברוקר וההפסד הכלכלי האפשרי. שלושת המספרים עונים לשאלות שונות ואינם תחליפים זה לזה.
מימוש, הקצאה וניהול הפוזיציה
באופציות אמריקאיות הצד הקצר עשוי לקבל הקצאה לפני תאריך הפקיעה. הזכות של מחזיק אופציה וההתחייבות של כותב אופציה אינן זהות, והחלטות בשתי רגליים אינן תמיד מתרחשות בו־זמנית. לקראת הסיום בודקים את הוראות הברוקר, זמני ההנחיות, סוג הסליקה והיכולת לשאת מניות או מזומן. גם כאשר ההפסד בגרף מוגדר, הטיפול בדרך עלול לדרוש הון ופעולות נוספות. יש לתכנן מראש באיזה מצב סוגרים, באיזה מצב ממשיכים ומה מחייב בדיקה מחדש. גלגול הוא סגירת התחייבות קיימת ופתיחת אחרת; הוא אינו מוחק הפסד שכבר נוצר ואינו מבטיח תיקון של העסקה.
תרגול מובנה במעבדת האופציות
פותחים את מערכת האופציות של TRADE2 ובודקים תחילה את שם הנכס, מקור המחיר ותאריך הפקיעה. בוחרים את המבנה המתאים ומשווים את סוג האופציה, הכיוון, הסטרייק והכמות בכל רגל להסבר במאמר. אם נתון חסר או מוצג מצב הדגמה, אין להתייחס אליו כאל מחיר מסחר זמין. משנים בכל פעם משתנה אחד בלבד, למשל סטרייק אחד או כמות, ובודקים כיצד משתנים גבולות הרווח וההפסד. לאחר מכן מחזירים למבנה המקורי ומנסים תרחיש אחר. מטרת התרגול היא לזהות קשר בין החלטה לתוצאה, ולא לחפש גרף שנראה רווחי בלי להבין את ההנחות שמתחתיו.
בודקים מקור, זמן ומגבלת מסקנה
בשאלה על קשר בין מסחר באופציות למניות מפרידים בין עובדה שמקורה בהודעה או במפרט, חישוב שנעשה לפי הנחות ומסקנה שמבקשים לבדוק. ליד כל נתון מציינים את סוגו ואת מועד העדכון. חישוב במודל אינו הופך לציטוט מסחר, וצילום של מסך אינו תיעוד של מחיר זמין בכל שעה. כאשר שני מקורות מציגים מספרים שונים, בודקים תחילה אם הם מתייחסים לאותו נכס, לאותה פקיעה ולאותה יחידה. אין לבחור אוטומטית את הנתון שמציג רווח גבוה יותר. בסוף הבדיקה כותבים מה אומת, מה חושב ומה עדיין אינו ידוע. ההבחנה הזאת מאפשרת לחזור לשאלה בעתיד ולזהות אם השתנה המידע או שהשתנתה רק הפרשנות שלו.
משימת תרגול ממוקדת: זיהוי החוזים, הכמויות והיתרות לפני שינוי
בתרגיל הזה בודקים במפורש את הנושאים הבאים: זיהוי החוזים, הכמויות והיתרות לפני שינוי. פותחים דף עבודה ובו השאלה המקורית, מקור לכל נתון ותיאור של המידע שהיה זמין לפני ההחלטה. לאחר מכן בוחרים דוגמה שבה המסקנה הראשונית נראית נכונה ודוגמה שבה אחד התנאים חסר. מסבירים מה אפשר לחשב ומה עדיין דורש בירור. אם כלי במערכת אינו מציג את הנתון שנחוץ לשאלה, רושמים את החוסר ולא משלימים ערך מתוך ניחוש. ההצלחה בתרגיל היא היכולת להסביר את ההבדל בין שני המצבים ואת ההשלכה על המבנה, ולא עצם הופעת רווח בגרף. שומרים את ההסבר ואת תוצאת החשבון כדי להשוות לתרגול הבא בלי לשנות בדיעבד את הנחות הפתיחה.
בדיקת הבנה לפני מעבר לשלב הבא
נסו להסביר במשפט אחד את העיקרון של קשר בין מסחר באופציות למניות, ואז להראות באיזה נתון תשתמשו כדי לבחון אותו. בשאלה השנייה משנים רק תנאי אחד: מועד, מחיר, כמות, הנחת ביצוע או קלט תמחור. כותבים האם השתנתה התשובה העקרונית או רק התוצאה המספרית ומנמקים מדוע. בשאלה השלישית בודקים מצב שבו חסר נתון ולא ניתן לתת תשובה מלאה. היכולת לזהות את גבול הידע חשובה לא פחות מהיכולת לחשב מספר. אם ההסבר נשען על גרף שהושלם לאחר ההחלטה, חוזרים לתיעוד המקורי ומוחקים מידע שלא היה זמין אז. לבסוף בודקים את היחידות ואת הכמויות, משום שטעות במכפיל או בסימן יכולה להפוך גם הסבר מושגי נכון למסקנה כספית שגויה.