TRIN משווה את יחס מספר המניות העולות ליורדות ליחס הנפח בעולות וביורדות, בתוך יקום מוגדר. הנוסחה היא (A/D) חלקי (AV/DV). תוצאה מתחת לאחת פירושה שיחס הנפח גדול מיחס מספר המניות, לא הסתברות לעלייה ולא בהכרח שרוב מוחלט מהנפח נמצא במניות עולות.
מה נלמד במדריך?
הגדרה וכללי זיהוי
יש להתאים את כל ארבעת הנתונים לאותה תקופה ולאותו יקום. המדד אינו מיועד למניה בודדת בלי הגדרת קבוצת חברות. אם מכנה אפס, לא משאירים תוצאה מלאכותית כאילו היה נתון רגיל. שיטת החלקה, טיפול בניירות ללא שינוי ושעות כיסוי יכולים לשנות תוצאה בין מערכות; הגדרה עקבית חשובה יותר מהשם המופיע בצד הגרף.
דוגמה פתורה: מה הנתונים מאפשרים להסיק
ביקום דמיוני יש 600 עולות ו־400 יורדות, עם נפח 900 ו־300 מיליון בהתאמה. יחס המניות 1.5 ויחס הנפח 3, ולכן TRIN הוא 0.5. החישוב מתאר יחס רוחב ונפח באותה תקופה. הוא אינו מודד בכמה עלה המדד ואינו מוכיח שהמניות ימשיכו לעלות מחר, גם אם התמונה מתפרשת כחזקה יחסית.
תרגיל לבדיקת ההבנה
חשבו שוב כאשר נפח העולות והיורדות שווה ומספר המניות לא השתנה. הסבירו מדוע התוצאה משתנה בלי שינוי במספר העולות. הוסיפו מקרה עם אפס יורדות ותעדו טיפול בנתון חסר במקום להציג ערך שאי אפשר לחשב מהנוסחה.
מגדירים תחילה מה מופיע על הגרף
לפני שמפרשים תנועה, רשמו את שם הנכס, הבורסה או ספק הנתונים, מטבע הציטוט ומסגרת הזמן. בדקו אם מוצגים מחירים רגילים או נתונים שעברו התאמות. במניה, פיצול וחלוקת דיבידנד יכולים להשפיע על ההשוואה ההיסטורית; בחוזים יש להבחין בין חודש מסוים לסדרה רציפה ובין שיטות גלגול. בחרו גם אם הגרף כולל מסחר מחוץ לשעות הרגילות. שתי תמונות של אותו סימול יכולות להיראות שונות בלי שאחת מהן בהכרח שגויה.
השלב הבא הוא זיהוי סוג הנתון: מחיר עסקה, מחיר קנייה או מכירה, מחיר סגירה או מדד מחושב. בר יומי מסכם תקופה ואינו מציג בהכרח את סדר התנועות בתוכה. אם גם יעד וגם רמת עצירה נמצאים בתוך אותו בר, אי אפשר לקבוע מתוך ארבעת מחירי הבר בלבד מי הושג קודם. לצורך מחקר שדורש סדר אירועים צריך נתונים מתאימים או הנחה מפורשת ושמרנית. שמרו מקור וגרסה כדי שאפשר יהיה לשחזר את התמונה.
ממשיכים ללמוד עם TRADE2
הכירו את קורס הניתוח הטכני של TRADE2.
מפרידים תיאור, השערה וכלל החלטה
תיאור הוא מה שניתן לראות ולמדוד: שיא חדש, ירידה מתחת לרמה או טווח שהצטמצם. השערה מציעה משמעות אפשרית, למשל המשך תנועה או היחלשותה. כלל החלטה מוסיף תנאי שניתן לבצע ולבדוק. שלושת השלבים אינם זהים. אין להפוך את המשפט המחיר הגיע להתנגדות להוראת מכירה בלי להגדיר מה נחשב הגעה, באיזה אופק פועלים ומה יעיד שההשערה אינה מתאימה. כדאי לכתוב גם הסבר חלופי לאותה תמונה לפני שמתקבלת תוצאה.
בתרגול, סמנו תצפית אחת ונסחו שתי אפשרויות: המשך תנועה וחזרה לטווח. ליד כל אחת כתבו מה צריך לקרות כדי לחזק אותה ומה יחליש אותה. הימנעו משינוי הגדרת התבנית אחרי שהמחיר כבר נע. אם ההסבר יכול להתאים לכל תוצאה אפשרית, הוא עדיין אינו כלל מחקר מועיל. גם אות שחושב נכון יכול להסתיים בהפסד; יש להפריד טעות בזיהוי הנתון מכישלון של השערה סבירה בתנאי אי־ודאות.
מתאימים את אופק הניתוח לשאלה
גרף תוך־יומי, יומי ושבועי יכולים להציג כיוונים שונים באותו נכס. תיקון קצר בתוך מגמה ארוכה אינו סתירה לוגית. הגדירו מראש איזה טווח מספק הקשר ואיזה טווח משמש לתזמון. בחנו רק ברים שהיו סגורים וזמינים ברגע ההחלטה. נר שבועי באמצע השבוע עשוי להשתנות עד הסגירה, ונתון שמקורו במסגרת גבוהה יותר אינו הופך לסופי משום שהוא מוצג לצד ברים קצרים. באזורי זמן ובימי חג צריך לבדוק גם את גבולות התקופה.
מספר תקופות זהה אינו מספר ימים זהה בכל גרף. עשרים ברים של חמש דקות אינם שקולים לעשרים ימים, וממוצע עליהם מתאר חלון אחר. כאשר בודקים רעיון בכמה טווחים, שומרים את משמעות המשתנה ואת זמן זמינותו ולא רק את המספר המופיע בהגדרות. שינוי הטווח כדי למצוא תוצאה שנראית טובה יותר עלול להכניס בחירה בדיעבד. שמרו גם צילום של הטווח הרחב וגם של הטווח שבו מוגדרת הפעולה, עם תאריך ושעה.
מחברים את הרעיון לחשיפה כספית
ניתוח גרף אינו מגדיר לבדו כמה מותר להפסיד. לפני תרגול עסקה רשמו מחיר ייחוס, נקודת ביטול לרעיון, כמות ותרחיש שבו המחיר מדלג על הרמה. בדוגמה שאינה המלצה, כניסה ב־100 וביטול ב־97 מייצגים מרחק של 3 ליחידה. בכמות של 50 יחידות מדובר ב־150 לפני עלויות ובהנחה שניתן לבצע במחיר המתוכנן. אם קיים מכפיל חוזה, חייבים לכלול אותו. סכום ביטחונות אינו בהכרח ההפסד המרבי של החשיפה.
הוראת עצירה אינה מבטיחה מחיר ביצוע, במיוחד בזמן פער או שינוי מהיר בנזילות. הוראת Stop Limit מוסיפה מגבלת מחיר אך יכולה שלא להתבצע. בדקו גם סיכון מצטבר: כמה פוזיציות בשווקים דומים עשויות להגיב יחד לאותו אירוע. בתרגיל חשבו תוצאה גם אם הביצוע גרוע מהמתוכנן ושאלו אם התוכנית עדיין ניתנת לניהול. אם אין אפשרות להעריך את יחידת המחיר, המכפיל או סוג ההוראה, יש להשלים את הבדיקה לפני מעבר לתוצאה מספרית.
מחיר על המסך אינו בהכרח מחיר הביצוע
תוצאה שנמדדת בין שני מחירי סגירה אינה בהכרח תוצאה של עסקה שניתן לבצע. הביאו בחשבון מרווח קנייה ומכירה, עמלות והחלקה, ובהתאם למכשיר גם מימון, השאלה או גלגול. עלות קטנה לכל פעולה יכולה להיות מהותית כאשר הכלל יוצר פעולות רבות. בדיקה ללא עלויות מועילה להבנת מנגנון, אך אינה מספיקה להערכת מסחר. הגדירו מאיזה מחיר מתקבלת ההחלטה ובאיזו נקודת זמן מותר לייחס לה ביצוע.
השוו תרחיש בסיס לתרחיש עם עלויות גבוהות יותר. אם כל השיפור נעלם בעקבות שינוי קטן בהנחת הביצוע, התוצאה רגישה ויש להציג זאת. אין להניח שהוראת Limit התמלאה רק משום שהבר נגע במחיר; ייתכנו תור, מילוי חלקי או נזילות מוגבלת. גם מחיר פתיחה שמופיע בנתונים אינו הבטחה שניתן היה לבצע בו את כל הכמות. שמרו את הנחות העלות לצד התוצאות כדי שהשוואה בין גרסאות תתבצע על בסיס עקבי.
בודקים את הכלל גם מחוץ לדוגמאות היפות
בחרו תקופת פיתוח שבה מגדירים את הרעיון, ולאחר מכן תקופה אחרת לבחינה שאינה משמשת לכוונון. כללו מגמות, דשדוש ותנודתיות שונה, וגם מקרים שבהם התנאי הופיע ונכשל. בחירת נכסים רק משום שהם מצליחים כיום עלולה להשמיט חברות שיצאו מהמסחר. שינוי רצוף של הפרמטרים עד שנמצאת תוצאה חיובית אינו אימות עצמאי. תעדו כמה גרסאות נוסו ומה היה הכלל המקורי, ולא רק את ההגדרה המוצלחת ביותר.
מדדו מספר תצפיות, רווח והפסד ממוצעים, רצפי הפסד, ירידה מצטברת וזמן חשיפה. שיעור הצלחה לבדו אינו מספיק: תשע תוצאות קטנות חיוביות והפסד גדול אחד יכולים ליצור תוצאה שלילית. בדקו גם אם מספר קטן של אירועים חריגים מסביר את רוב התוצאה. במחקר תבניות חזותיות רצוי לקבוע הגדרות שניתן להפעיל בלי לדעת מה קרה בהמשך. אם נדרשת החלטה אנושית, תעדו אותה בזמן אמת ובחנו אם אדם נוסף מגיע לסימון דומה.
בדיקת הבנה והמשך קריאה
כדי לבדוק את ההבנה חזרו לדוגמה הפתורה והסבירו בקול מהו הנתון, מהו הכלל ומה עדיין אינו ידוע. שנו בכל פעם רק הנחה אחת ושמרו את התוצאה המקורית להשוואה. אם התשובה משתנה עם ספק הנתונים או עם זמן האישור, תעדו את ההבדל במקום לבחור בדיעבד את הגרסה הנוחה. פרקי היסוד המשותפים בסדרה נועדו לחבר את המושג לעבודה עם נתונים, ביצוע וסיכון; הם אינם מהווים בדיקה אמפירית של הכלי המסוים. לפני מסקנה מעשית דרושים נתונים נפרדים, תנאי מוצר והנחות עלות שניתן לבדוק. בהמשך אפשר לקרוא את המדריך המשלים באותו תת־אשכול ולנסח מה שונה בין המנגנונים. שמרו רשומה קצרה של התשובה לשאלה המקורית, של מגבלותיה ושל הבדיקה הבאה, בלי לייחס לתרגיל הדמיוני תשואה שאפשר לצפות לה בשוק.
