Limit הוא מחיר הוראה; מגבלת פוזיציה היא דבר אחר
בפקודת Limit לקנייה מציינים מחיר מרבי שמוכנים לשלם, ובמכירה מחיר מזערי שמוכנים לקבל. ההוראה אינה מבטיחה שתתבצע. בנוסף קיימות מגבלות כמות, הרשאות, הון וביטחונות, ולעיתים כללים של זירת מסחר בנוגע ליתרות. אלה אינם סוגים אחרים של אותה הוראת מחיר. הכותרת הישנה תקרת הגבלה ערבבה בין משמעויות שונות של המילה האנגלית. דרך הקריאה הנכונה היא לשאול מה בדיוק מוגבל: מחיר יחידה, עלות נטו של מבנה, מספר חוזים או חשיפה כוללת. רק לאחר ההבחנה הזאת אפשר לבדוק אם ההוראה מתאימה למטרה.
דוגמת קנייה במחיר מוגבל
נניח שבשרשרת מוצגים Bid של 1.80 ו־Ask של 2.20. הוראת קנייה עם Limit של 2.00 יכולה להמתין אם אין מוכר במחיר מתאים. היא אינה מחייבת את השוק למכור במחיר האמצע. אם נרכשו שני חוזים במכפיל 100 במחיר 1.95, התשלום הוא 390 דולר לפני עלויות. מחיר Limit של 2.00 קבע תקרה של 400 דולר לפרמיה בכמות הזאת, אך לא הבטיח הוצאה בדיוק בגובה התקרה. שינוי ההוראה למחיר גבוה יותר משנה את התנאי, ולכן צריך לבדוק שוב את סכום התשלום ואת מטרת העסקה לפני שליחתה.
מילוי חלקי וביטול
הוראה של חמישה חוזים יכולה להתבצע בחלקה, בהתאם לנזילות ולהוראות התוקף. כאשר שני חוזים כבר נקנו ושלושה עדיין ממתינים, החשבון מחזיק פוזיציה אמיתית בכמות שניים. ביטול יתרת ההוראה אינו מבטל עסקאות שכבר בוצעו. גם בקשת ביטול אינה אישור שהביטול נקלט לפני ביצוע נוסף. לכן קוראים את אישור הברוקר ואת יתרת הכמות לפני שליחת הוראה מחליפה. בתרגיל, רשמו את הכמות המבוקשת, הכמות שבוצעה והיתרה הפתוחה בשלושה שדות נפרדים. ההפרדה חשובה במיוחד כאשר מספר הוראות נשלחות לאותה סדרה ונראה בטעות שכל אחת מהן מחליפה את קודמתה.
מחיר נטו במבנה מרובה רגליים
במרווח קנייה אפשר לשלוח הוראה משולבת עם עלות נטו מרבית, אם הברוקר והמוצר תומכים בכך. לדוגמה, קניית רגל אחת ב־4 ומכירת אחרת ב־2 יוצרת הוצאה של 2 ליחידה, בהנחות הדוגמה. הוראה נטו של 1.80 דורשת שילוב מחירים שמקיים את התנאי הכולל. היא אינה מבטיחה שכל רגל תבוצע דווקא במחיר שהוצג בתחילת הבדיקה. מסחר בכל רגל בנפרד עשוי להשאיר חשיפה זמנית שונה מזו של המבנה המתוכנן. לכן בודקים גם את סוג ההוראה המשולבת וגם את היתרות הסופיות, ולא רק את סכום המזומן שירד מהחשבון.
מתרגלים אופציות ב־TRADE2
בדקו מבנים סטנדרטיים, סטרייקים, כמויות ותרחישי פקיעה.
מחיר מוגבל אינו הפסד מוגבל
Limit מגביל תנאי ביצוע של הוראה, אך אינו יוצר לבדו תקרת הפסד לפוזיציה. כתיבת Call חשופה ב־Limit למכירה יכולה להתבצע במחיר רצוי ועדיין לשאת הפסד בלתי מוגבל תיאורטית. גם הוראת Stop Limit יכולה לא להתבצע אם השוק עבר את תחום המחירים שנבחר. לעומת זאת, מגבלת כמות פנימית יכולה להקטין את סכום החשיפה בלי להבטיח מחיר יציאה. בתרגיל ב־TRADE2 הגדירו בנפרד את מחיר הכניסה, הכמות והסיכון של המבנה. אחרי כל שינוי בסטרייק או בכמות חשבו מחדש את הסכומים; העובדה שהוראת המחיר נשארה ללא שינוי אינה שומרת על אותה חשיפה.
איך בודקים שינוי הוראה בלי להכפיל חשיפה?
נניח שהוזמנו ארבעה חוזים ורק אחד בוצע. לפני החלפת ההוראה כתבו שהיתרה הקיימת היא חוזה אחד, והכמות שממתינה היא שלושה. אם הבקשה היא להחזיק בסך הכול ארבעה, הוראה חדשה לקניית ארבעה נוספים עלולה להביא לכמות גדולה מהכוונה. בדקו אם פעולת השינוי בברוקר מתייחסת לכמות הכוללת או ליתרה שנותרה, וקראו את האישור. בתרגיל אחר, עברו ממחיר Limit של 1.90 למחיר 2.10 ובדקו בכמה השתנתה ההוצאה המרבית של יתרת ההוראה בלבד. אלה חישובים פשוטים, אך הם מחייבים מצב יתרות עדכני. אין להשתמש בכמות המקורית כאילו לא בוצע ממנה דבר, ואין להניח שביטול ומסירת הוראה חדשה מתרחשים באותו רגע ללא סיכון של ביצוע ביניהם.
ממושג לפוזיציה שאפשר לחשב
כדי לעבור מהגדרה להבנה מעשית, מתחילים מכרטיס עסקה כתוב. רושמים את נכס הבסיס, סוג האופציה, כיוון הפעולה, מספר החוזים, מחיר המימוש, מועד הפקיעה והמכפיל. מציינים גם אם העסקה פותחת יתרה חדשה או סוגרת יתרה קיימת. שני מסכים יכולים להציג אותו שם מניה אך להתייחס לחוזים שונים לחלוטין. לכן אין להסתפק בכותרת האסטרטגיה או בצבע הגרף. בודקים את השדות עצמם, ואז מסכמים את הזכויות וההתחייבויות שייווצרו בעקבות הביצוע. אם אחד השדות אינו ידוע, זהו נתון חסר בכרטיס העסקה ולא הזמנה להשלים אותו לפי דוגמה ממוצר אחר.
בדוגמאות כספיות מפרידים בין ציטוט ליחידה לבין הסכום לחשבון. מחיר אופציה של 2 דולר, במכפיל הנחה של 100 ובכמות של שלושה חוזים, פירושו 600 דולר לפני עלויות. המספר 2 אינו ההוצאה הכוללת, והמספר 600 אינו בהכרח ההפסד המרבי של כל מבנה שבו מופיעה האופציה. צריך לבדוק גם את הצד השני של העסקה, את יתר הרגליים ואת ההתחייבות במימוש. כאשר החוזה מותאם בעקבות אירוע חברה, לא מניחים שמספר היחידות למסירה נשאר זהה. בכל דוגמה במדריכים אלה המכפיל הוא הנחת תרגול מפורשת; המפרט של החוזה בפועל קובע את היחידות.
תרחיש פקיעה ומחיר סגירה הם שתי בדיקות שונות
גרף לפקיעה מתאר את התוצאה בתאריך ובתנאים שנבחרו לחישוב. מחיר סגירה לפני הפקיעה דורש ציטוט בשוק או מודל שמצהיר על הנחותיו. גם אם מחיר נכס הבסיס לא השתנה, מחיר האופציה עשוי להשתנות עקב זמן שנותר, תנודתיות, ריבית, חלוקות צפויות ותנאי נזילות. לכן לא מעבירים נקודה מגרף הפקיעה לדוח תשואה יומי כאילו הייתה מחיר ביצוע. רושמים בנפרד תוצאה מחושבת לפקיעה, אומדן לפני פקיעה ורווח או הפסד שנוצרו בעסקה שבוצעה. ההפרדה הזאת חשובה גם בתרגול שבו התשובה המספרית נראית פשוטה.
לצורך בדיקת ביצוע, משווים בין מחיר קנייה אפשרי למחיר מכירה אפשרי באותו זמן. מחיר האמצע הוא נקודת ייחוס שימושית, אך אינו אישור שמישהו מוכן לבצע בו את מלוא הכמות. מוסיפים עמלות, עלויות המרה במידת הצורך ואת ההשפעה האפשרית של מילוי חלקי. במבנה עם מספר רגליים בודקים את העלות הכוללת ואת הוראת הביצוע שנשלחה לברוקר. אין להציג צילום שרשרת כעסקה שהושלמה, ואין לחשב תשואה על בסיס התקבול בלבד בלי לזהות את ההון שהיה נדרש לשאת את ההתחייבות. בדוגמה לימודית ניתן להתעלם מעלויות, בתנאי שההנחה כתובה לצד התוצאה.
תרגול ובדיקת הבנה
פתחו גיליון ובו שלוש שורות של מחירי נכס בסיס: ירידה, מחיר ללא שינוי ועלייה. לכל שורה כתבו מה קורה לזכות החוזית, מה עשוי לקרות למחיר האופציה ומה יידרש בחשבון אם תהיה סליקה. בשלב הראשון החזיקו את הכמות ואת המפרט קבועים. בשלב השני שנו רק משתנה אחד, למשל מספר חוזים או מועד פקיעה, ובדקו מה נדרש לחשב מחדש. תרגול שמערבב כמה שינויים בבת אחת מקשה לזהות מה גרם לתוצאה. לצד כל מספר שמרו את הנוסחה, היחידות וההנחות, כדי שאפשר יהיה לבדוק את החשבון מחדש גם אחרי שהמסך השתנה.
בשלב האחרון הסבירו בקול את המונח המרכזי בלי להשתמש בשם האסטרטגיה כתחליף להסבר. ציינו מה ידוע בוודאות מתוך החוזה, מה תלוי במחיר עתידי ומה תלוי ביכולת לבצע הוראה בשוק. אם התשובה כוללת משפט כמו תמיד מרוויחים או אפשר לסגור בכל רגע, חזרו למפרט ולתרחיש קצה שמעמיד את המשפט לבדיקה. שמרו גם דוגמה שלא התאימה למסקנה הראשונה. המטרה היא ללמוד לזהות תנאים ומגבלות, ולא לצבור צילומי רווח. פרקי התרגול והחישוב הבסיסיים משותפים למדריכי הסדרה; ההגדרה, הדוגמאות והמשימות הייחודיות בכל מדריך מותאמות לנושא שלו.