דלג לתוכן

יסודות האופציות · עדכון 8.11.2026

מתי כדאי להפעיל אופציית CALL?

מתי משווים מימוש מוקדם למכירת Call · תזרים והון

תוכן המדריך

התשובה לשאלה

עצם היותו של קול בתוך הכסף אינה הוראה לממש. משווים ערך חיצוני, דיבידנד, עלויות ומימון מול מחיר המכירה האפשרי. מימוש יכול לדרוש הון לרכישת מניות ולוותר על ערך שנותר בזכות. שעות ההנחיה נקבעות לפי המוצר והברוקר, ולכן מאמתים אותן לפני פעולה.

מחיר רכישת המניה כולל גם את הזכות

קניית קול משלמת עבור אפשרות לקנות את הנכס בסטרייק, בהתאם לתנאי החוזה. הפרמיה אינה מקדמה שמופחתת ממחיר המימוש, ולכן כאשר מממשים סופרים גם את הפרמיה שכבר שולמה וגם את תשלום רכישת המניות. בקול מניה רגיל, נקודת האיזון בפקיעה היא הסטרייק בתוספת הפרמיה ליחידה לפני עלויות. מניה שעלתה מעט יכולה להשאיר את הקונה בהפסד אם העלייה לא כיסתה את המחיר ששילם.

לפני הפקיעה משווים בין מכירת הקול לבין מימושו. אם קיים ערך חיצוני, מימוש עלול לוותר עליו, בעוד מכירה עשויה לשמרו במחיר השוק הזמין. ההשוואה כוללת מרווח מסחר, דיבידנדים ותזמון, ולא רק ערך פנימי. אפשר גם למכור את הקול בלי לרכוש מניות כלל. מינוף מתאר רגישות ביחס להון שהושקע, אך אינו מכפיל תשואה קבוע. הדלתא והגאמא משתנות, וגם התנודתיות והזמן משפיעים על מחיר היציאה. מגדירים מראש אם המטרה היא זכות זמנית, עסקה למסחר או רכישה עתידית של מניות.

ארבע הפעולות אינן שתי תחזיות בלבד

קניית קול מקנה זכות לקנות, וקניית פוט מקנה זכות למכור. כתיבת קול וכתיבת פוט הן קבלת ההתחייבות הנגדית, תמורת פרמיה. יש להבדיל בין מכירת אופציה שכבר נקנתה, הסוגרת פוזיציה ארוכה, לבין מכירה לפתיחה היוצרת פוזיציה קצרה. במסך פקודה בודקים לכן גם את פעולת הפתיחה או הסגירה ולא רק את המילה מכירה. חשיפה שורית יכולה להתקבל מקניית קול או מכתיבת פוט, אך תשלום הכניסה, ההפסד המרבי וההתנהגות בדרך שונים. תחזית דומה אינה הופכת את העסקאות לתחליף זהה.

מפרידים בין תשלום החוזה לבין רווח

בקול קנוי תשלום הפקיעה ליחידה הוא הגבוה מבין אפס לבין מחיר הנכס פחות הסטרייק. בפוט קנוי מחליפים את הסדר: סטרייק פחות מחיר הנכס, עם רצפה של אפס. הרווח לקונה מפחית את הפרמיה ואת העלויות מן התשלום. בכתיבה מקבלים את התוצאה ההפוכה של רכיב האופציה, אך מניות שמוחזקות במקביל משנות את התוצאה הכוללת. קול מכוסה דורש לספור גם את רווח או הפסד המניה. פוט המגובה במזומן דורש הון כדי לשלם עבור המניות בהקצאה; עצם שמירת המזומן אינה מונעת הפסד אם המניה קורסת.

לפני הפקיעה זכות ומחיר אינם אותו דבר

מחיר האופציה הנסחרת עשוי לכלול ערך חיצוני בנוסף לערך הפנימי. מימוש מוקדם מוותר על הזכות שנותרה, ולכן משווים אותו לחלופה של מכירת החוזה וקנייה או מכירה של המניות בנפרד. יש מקרים שבהם דיבידנד, ריבית או אילוצי שוק משנים את ההשוואה, ואין כלל שלפיו כל קול בכסף צריך לממש מיד. גם פוט שנקנה להגנה יכול לרדת במחיר כאשר המניה עולה; זו עלות ההגנה במסגרת התיק ולא בהכרח כשל בתפקודו. בודקים כל רגל ואת השילוב שלה עם נכסים אחרים.

מה נשאר אחרי הקצאה

בהקצאת קול פיזי הכותב נדרש למסור מניות, ובהקצאת פוט הוא נדרש לרכוש אותן. אם אין מלאי או הון מתאים, התוצאה יכולה לכלול יתרה קצרה, שימוש באשראי או פעולה של הברוקר בהתאם להסכם. באופציות סליקה במזומן אין מסירת המניות של אותו חוזה, אך קיימת התחייבות כספית. סוג האופציה לבדו אינו מזהה את סוג הסליקה או את סגנון המימוש. לפני פקודה מאמתים את המפרט ואת הרשאות החשבון. בונים גם תרחיש שבו רק חלק מחוזי הכתיבה מוקצים, משום שגרף פקיעה נקי אינו מתאר את כל המסלולים התפעוליים בדרך.

לומדים ומתרגלים אופציות ב־TRADE2

מהבנת החוזה ועד בניית אסטרטגיה ובדיקת תרחישים.

לקורסים של TRADE2 ←

דוגמה מספרית: הנחות ויחידות

כל המספרים כאן מומצאים לצורך הלימוד. בדוגמה הבסיסית מחיר מימוש 95, פרמיה 4 ליחידה וכמות 3 חוזים. מכפיל ציטוט 100 משמש רק כאשר מדובר בחוזה מניה סטנדרטי. עמלות, מסים ודיבידנדים אינם מחושבים, אלא אם נאמר אחרת. מצב פקיעה מחושב אחרי שנקבע מחיר הסליקה, ואינו הערכת שווי בתאריך מוקדם יותר. התרחישים נבחרו כדי להראות גם תוצאה נוחה וגם תוצאה שאינה נוחה, ולא משום שהם תחזית לגבי נכס אמיתי.

מחשבים את התוצאה צעד אחר צעד

בודקים קניית 3 חוזי קול עם סטרייק 95 ופרמיה 4. תזרים הפרמיה בכניסה הוא 1200, עלות זכות. בשלושת מחירי הסליקה 83, 95 ו־107, התוצאות נטו הן בהתאמה -1200, -1200 ו־2400, לפני עלויות. נקודת האיזון בפקיעה לחוזה הבודד היא 99 ליחידת נכס. תשלום פנימי של אפס אינו מוחק את הפרמיה מן החשבון; הוא משאיר לקונה הפסד בגובה העלות ולכותב רווח ברכיב האופציה לפי הנחות התרגיל. אם החוזה נמסר פיזית, צריך לתאר גם את המניות שנוצרו או שנמסרו ואת המזומן הנגדי.

תרחיש לימודי מומצא; הסכומים בדולרים, לפני עמלות ומס
מחיר נכס בפקיעהערך פנימי ליחידהתשלום פנימי לכל הכמותרווח / הפסד בפוזיציה
8300-1,200
9500-1,200
107123,6002,400

איך לפרש את המספרים ומה עדיין חסר

לבדיקת החישוב מחליפים תחילה את הכמות לחוזה אחד ומשאירים את כל המחירים זהים. כל סכומי הפוזיציה צריכים להשתנות ביחס ישר לכמות, בעוד נקודת האיזון ליחידה נשארת 99. לאחר מכן משנים את הפרמיה בלבד ומחשבים נקודת איזון חדשה. זהו ההבדל בין שינוי בכספיות לבין שינוי במחיר הכניסה. עכשיו נסו לסגור יום לפני הפקיעה: אין די בטבלה, כי האופציה עדיין יכולה לשאת ערך חיצוני, ונדרש מחיר מכירה או קנייה אפשרי. טבלת הפקיעה אינה תחזית של מסלול השווי בדרך, אינה כוללת מס ואינה מבטיחה יכולת ביצוע במחיר אמצע. גם בכתיבה מגובה יש לספור נכסי בסיס והון בנפרד לפני שמסיקים סיכון לתיק.

ממפים כמה כסף יוצא ומתי

מחלקים את חיי ההחזקה לשלושה שלבים: כניסה, פעולה במהלך החיים וסיום. בכל שלב כותבים אילו תשלומים ודאיים ואילו מותנים. תקבול בכניסה אינו אומר שלא יידרש הון בהמשך; באותה מידה, עלות של זכות אינה מלוא סכום המזומן הנדרש אם בוחרים לממש אותה. בטבלה מוסיפים שורה לעמלות ולהמרת מטבע, גם כאשר בדוגמה בחרנו לא לחשבן. אין לספור אותה פרמיה פעמיים רק משום שהיא מופיעה גם ברכיב החשבונאי וגם בחישוב העלות נטו.

אחר כך בונים גרסה שבה פעולה מתרחשת מוקדם מן הצפוי או שבה אי אפשר לסגור ביום המתוכנן. בודקים מה צריך להיות זמין בחשבון ומהו ההבדל בין ביטחונות לבין הפסד כלכלי. אם נוצר נכס בסיס, מציגים את שוויו ואת העלות שלו בנפרד. סכום ששולם לקניית מניות אינו כולו הפסד משום שיש מולו נכס, אך אותו נכס יכול להמשיך לרדת. בסיום משווים שתי חלופות על בסיס הון עקבי. כתיבה המחייבת הון רב אינה בת השוואה לקנייה בעלת תקציב קטן רק מפני שבשתיהן מופיע חוזה אחד.

משימת עבודה: תזרים והון

השאלה המרכזית במדריך היא מתי משווים מימוש מוקדם למכירת Call. בנו דף עבודה שבו מופיעים נכס, סוג חוזה, צד העסקה, פקיעה, סטרייק, פרמיה, מכפיל וכמות. ליד כל מספר כתבו אם מקורו במפרט, בציטוט או בהנחה לצורך התרגיל. לאחר מכן העתיקו את שורת התוצאה המתאימה מן הדוגמה וחישבו אותה מחדש בלי להסתמך על הסכום המודפס.

כעת התמקדו בתזרים והון. השאירו את תנאי הדוגמה קבועים ושנו פרט אחד בלבד. הסבירו במילים מה השתנה ומה נשאר אותו דבר. אם בחרתם מחיר יציאה לפני הפקיעה, אל תשתמשו בערך הפנימי בלבד: ציינו במפורש מחיר אופציה משוער ואת הסיבה לבחירתו. בסיום כתבו איזה נתון חסר כדי להפוך את החישוב לעסקה אמיתית, ומה תהיה ההחלטה אם מחיר הביצוע יהיה פחות טוב מההנחה. התשובה צריכה להתייחס לזכות, להון ולזמן, ולא רק לצבע הרווח בטבלה.

מה בדיוק נבדק בדוגמה

המספרים במדריך הם נתוני תרגיל, ואינם ציטוט של נייר מסוים או הצעה לפתוח עסקה. תרחיש פקיעה משתמש בתשלום החוזי לאחר שנקבע מחיר סליקה, בעוד תמחור לפני פקיעה דורש הנחות נוספות. לא מחליפים בין השניים. אם מופיע סכום ליחידה, ממירים אותו לסכום פוזיציה רק בעזרת הכמות והמכפיל שהוגדרו. באופציות לעובדים היחידה היא הזכות שניתנה בהסכם, ובחוזה מותאם יחידות המסירה דורשות בדיקה נפרדת. תרגיל מוצלח מאפשר לקורא לזהות מה ידוע מראש, מה הונח ומה עדיין חסר, גם בלי לקבל את התוצאה המספרית המוצגת כאמת על השוק.

בדיקה עצמית ושמירת מסקנה

לאחר הקריאה כתבו במילים שלכם מה הפעולה מקנה ומה עלול לקרות אם התרחיש אינו מתממש. בחרו שורה אחת מן החישוב ובצעו אותה מחדש, כולל סימן, יחידה וכמות. אחר כך שנו נתון אחד ובדקו אם השתנתה רק התוצאה או גם המסקנה העקרונית. שמרו את הגרסה המקורית ואת הגרסה החדשה לצד תאריך הבדיקה. שאלה שנותרה פתוחה אינה מחייבת לנחש תשובה: רושמים איזה מקור או נתון נדרש כדי להשלים אותה. המטרה היא יכולת להסביר את הקשר בין תנאי החוזה להחלטה, ולא רק לזכור הגדרה או להציג גרף בעל רווח חיובי.

לומדים ומתרגלים אופציות ב־TRADE2

מהבנת החוזה ועד בניית אסטרטגיה ובדיקת תרחישים.

לקורסים של TRADE2 ←

מקורות להעמקה

הדוגמאות מומצאות ואינן ציטוטי שוק. פרקי היסוד משותפים למדריכים באותו תחום; תשובת הפתיחה, הדגש והתרגיל מותאמים לשאלה. התוכן ללימוד כללי ואינו ייעוץ השקעות.