תיקון המונח: הפעלה במחסום, לא יום מוגדר
Knock-In היא אופציית מחסום שבה הזכות הרלוונטית נכנסת לתוקף כאשר מתקיים אירוע מחסום שהוגדר בחוזה. לכן התרגום הישן אופציה ליום מוגדר אינו תיאור נכון של המנגנון. תאריך יכול להיות חלק מחלון הבדיקה, אבל עצם ההפעלה תלוי בתנאי המחסום. חשוב להבחין בין מחיר מימוש לבין רמת המחסום: הראשון משמש בחישוב הזכות הכלכלית, והשני קובע אם התנאי להפעלתה התקיים. הם יכולים להיות שונים זה מזה. גם ההבחנה בין אופציה אמריקאית לאירופאית מתייחסת למועד המימוש ואינה תחליף לתיאור מנגנון המחסום.
מסלול המחיר משנה את התוצאה
נניח לצורך תרגול Call עם סטרייק 100, מחסום עליון 120 ופרמיה של 3 ליחידה. החוזה מופעל אם הבסיס מגיע ל־120 במהלך חלון בדיקה רציף שהוגדר בדוגמה. במסלול הראשון הבסיס מגיע ל־121 ואז מסיים ב־115; המחסום הופעל והערך הפנימי לפקיעה הוא 15. במסלול השני השיא הוא 119 והסיום גם הוא 115; המחסום לא הופעל. אם מניחים שאין החזר או תשלום אחר, הערך לפקיעה במקרה השני הוא אפס. אותו מחיר סיום הביא לתוצאה שונה משום שהמסלולים היו שונים. אין להסיק את התוצאה רק מנר הסיום בגרף היומי.
מה בדיוק נחשב נגיעה?
אירוע מחסום יכול להיות מוגדר באמצעות בדיקה רציפה, מועדי תצפית נפרדים או חלון זמן מסוים. צריך לבדוק באיזה מחיר משתמשים, מהו מקורו ומה קורה במקרה של היעדר נתון. תנועה שרואים באתר מחירים כללי אינה בהכרח התצפית החוזית הקובעת. גם ההבחנה בין נגיעה, חצייה וסגירה מעבר לרמה חייבת להיקרא מתוך המפרט ולא מתוך השם Knock-In. שינוי בשיטת התצפית יכול לשנות את שווי האופציה ואת הסתברות ההפעלה. כאשר משווים שתי הצעות, מציינים את תנאי התצפית בטבלה נפרדת כדי שלא להציג כאילו מדובר בחוזים זהים שנמכרים במחירים שונים.
מה ההבדל מ־Knock-Out?
ב־Knock-Out אירוע המחסום מבטל את הזכות לפי תנאי המכשיר; ב־Knock-In הוא מפעיל אותה. זהו הבדל בכיוון מנגנון ההפעלה ולא כלל שקובע שהמחסום תמיד מעל המחיר. קיימים מחסומים עליונים ותחתונים, ולעיתים תנאי החזר או תשלום מותנה נוספים. הכינוי אקזוטי אינו אומר שהמכשיר מתאים יותר למשתמש מנוסה או שהוא מייצר תשואה גבוהה יותר. הוא מצביע על מבנה חוזי שדורש בדיקה שונה מזו של Call או Put פשוטים. בפרט, אין לתמחר אותו רק באמצעות ערך פנימי של אופציה רגילה כאשר היסטוריית המחסום ותנאיו לא נלקחו בחשבון.
מתרגלים אופציות ב־TRADE2
בדקו מבנים סטנדרטיים, סטרייקים, כמויות ותרחישי פקיעה.
איך מתרגלים בלי לייחס למערכת יכולת שאינה קיימת?
בנו שלושה מסלולי מחיר ידניים עם אותו מחיר סיום וסמנו בכל מסלול אם ומתי הופעל המחסום. אחר כך שנו את התצפית מרציפה לתצפית אחת ובדקו אם המסקנה משתנה. תרגיל כזה חושף את התלות במסלול בלי לדרוש מחיר שוק אמיתי. מעבדת האופציות הרגילה ב־TRADE2 מיועדת לתרגול מבנים סטנדרטיים; גרף Call פשוט אינו סימולציית Knock-In. אפשר להיעזר בו להבנת תשלום Call לאחר הפעלה תחת הנחות מפורשות, אבל את שלב ההפעלה יש לתעד בנפרד. אין להציג תוצאה של המערכת כאילו התקבל ממנה תמחור של חוזה מחסום מלא.
האם הפעלת המחסום מבטיחה רווח?
לא. לאחר שהופעל המחסום, האופציה עדיין יכולה לסיים ללא ערך או עם ערך קטן מהפרמיה ששולמה. חזרו לדוגמה עם סטרייק 100, מחסום 120 ופרמיה 3. אם הבסיס נגע ב־120 ובהמשך סיים ב־101, ערך הפקיעה הוא 1 ליחידה וההפסד הוא 2 ליחידה לפני עלויות, בהנחות הדוגמה. אם סיים ב־99, ערך הפקיעה הוא אפס אף שההפעלה התקיימה. ציירו את מסלול הנגיעה ואת מחיר הסיום בשתי שורות שונות והוסיפו עמודה לרווח אחרי הפרמיה. כך אפשר להבחין בין שלושה שלבים: תנאי הפעלה, תשלום חוזי ותוצאה נטו. עצם המעבר בשלב הראשון אינו מספק תשובה לשני האחרים, ואינו הופך את המכשיר לעסקה שמצליחה בכל מסלול שבו הייתה נגיעה במחסום.
ממושג לפוזיציה שאפשר לחשב
כדי לעבור מהגדרה להבנה מעשית, מתחילים מכרטיס עסקה כתוב. רושמים את נכס הבסיס, סוג האופציה, כיוון הפעולה, מספר החוזים, מחיר המימוש, מועד הפקיעה והמכפיל. מציינים גם אם העסקה פותחת יתרה חדשה או סוגרת יתרה קיימת. שני מסכים יכולים להציג אותו שם מניה אך להתייחס לחוזים שונים לחלוטין. לכן אין להסתפק בכותרת האסטרטגיה או בצבע הגרף. בודקים את השדות עצמם, ואז מסכמים את הזכויות וההתחייבויות שייווצרו בעקבות הביצוע. אם אחד השדות אינו ידוע, זהו נתון חסר בכרטיס העסקה ולא הזמנה להשלים אותו לפי דוגמה ממוצר אחר.
בדוגמאות כספיות מפרידים בין ציטוט ליחידה לבין הסכום לחשבון. מחיר אופציה של 2 דולר, במכפיל הנחה של 100 ובכמות של שלושה חוזים, פירושו 600 דולר לפני עלויות. המספר 2 אינו ההוצאה הכוללת, והמספר 600 אינו בהכרח ההפסד המרבי של כל מבנה שבו מופיעה האופציה. צריך לבדוק גם את הצד השני של העסקה, את יתר הרגליים ואת ההתחייבות במימוש. כאשר החוזה מותאם בעקבות אירוע חברה, לא מניחים שמספר היחידות למסירה נשאר זהה. בכל דוגמה במדריכים אלה המכפיל הוא הנחת תרגול מפורשת; המפרט של החוזה בפועל קובע את היחידות.
תרחיש פקיעה ומחיר סגירה הם שתי בדיקות שונות
גרף לפקיעה מתאר את התוצאה בתאריך ובתנאים שנבחרו לחישוב. מחיר סגירה לפני הפקיעה דורש ציטוט בשוק או מודל שמצהיר על הנחותיו. גם אם מחיר נכס הבסיס לא השתנה, מחיר האופציה עשוי להשתנות עקב זמן שנותר, תנודתיות, ריבית, חלוקות צפויות ותנאי נזילות. לכן לא מעבירים נקודה מגרף הפקיעה לדוח תשואה יומי כאילו הייתה מחיר ביצוע. רושמים בנפרד תוצאה מחושבת לפקיעה, אומדן לפני פקיעה ורווח או הפסד שנוצרו בעסקה שבוצעה. ההפרדה הזאת חשובה גם בתרגול שבו התשובה המספרית נראית פשוטה.
לצורך בדיקת ביצוע, משווים בין מחיר קנייה אפשרי למחיר מכירה אפשרי באותו זמן. מחיר האמצע הוא נקודת ייחוס שימושית, אך אינו אישור שמישהו מוכן לבצע בו את מלוא הכמות. מוסיפים עמלות, עלויות המרה במידת הצורך ואת ההשפעה האפשרית של מילוי חלקי. במבנה עם מספר רגליים בודקים את העלות הכוללת ואת הוראת הביצוע שנשלחה לברוקר. אין להציג צילום שרשרת כעסקה שהושלמה, ואין לחשב תשואה על בסיס התקבול בלבד בלי לזהות את ההון שהיה נדרש לשאת את ההתחייבות. בדוגמה לימודית ניתן להתעלם מעלויות, בתנאי שההנחה כתובה לצד התוצאה.
תרגול ובדיקת הבנה
פתחו גיליון ובו שלוש שורות של מחירי נכס בסיס: ירידה, מחיר ללא שינוי ועלייה. לכל שורה כתבו מה קורה לזכות החוזית, מה עשוי לקרות למחיר האופציה ומה יידרש בחשבון אם תהיה סליקה. בשלב הראשון החזיקו את הכמות ואת המפרט קבועים. בשלב השני שנו רק משתנה אחד, למשל מספר חוזים או מועד פקיעה, ובדקו מה נדרש לחשב מחדש. תרגול שמערבב כמה שינויים בבת אחת מקשה לזהות מה גרם לתוצאה. לצד כל מספר שמרו את הנוסחה, היחידות וההנחות, כדי שאפשר יהיה לבדוק את החשבון מחדש גם אחרי שהמסך השתנה.
בשלב האחרון הסבירו בקול את המונח המרכזי בלי להשתמש בשם האסטרטגיה כתחליף להסבר. ציינו מה ידוע בוודאות מתוך החוזה, מה תלוי במחיר עתידי ומה תלוי ביכולת לבצע הוראה בשוק. אם התשובה כוללת משפט כמו תמיד מרוויחים או אפשר לסגור בכל רגע, חזרו למפרט ולתרחיש קצה שמעמיד את המשפט לבדיקה. שמרו גם דוגמה שלא התאימה למסקנה הראשונה. המטרה היא ללמוד לזהות תנאים ומגבלות, ולא לצבור צילומי רווח. פרקי התרגול והחישוב הבסיסיים משותפים למדריכי הסדרה; ההגדרה, הדוגמאות והמשימות הייחודיות בכל מדריך מותאמות לנושא שלו.