תיקון הכותרת לפי התוכן המקורי
הביטוי אינטרסנט אופציה הופיע במקור כתיאור כללי של משתתף שמעורב בעסקת אופציה. הוא אינו מזהה סוג חוזה או תפקיד חוזי מדויק. במקום להשאיר את הכותרת העמומה, המדריך מבחין בין מחזיק אופציה, כותב אופציה ומשתמש באופציה לצורך גידור. אדם יכול למלא כמה תפקידים באותו תיק, ואותו חוזה יכול לשמש מטרות כלכליות שונות אצל שני סוחרים. את הזכות או ההתחייבות מזהים לפי צד הפוזיציה. את המטרה מזהים לפי יתר התיק והתהליך שנקבע, ולא לפי המילה אינטרס. ההבחנה הזאת מאפשרת לקרוא דוח פוזיציות בלי להסיק מניעים שאינם מופיעים בו.
מחזיק אופציה: הזכות שנרכשה
מחזיק Call קונה זכות לרכוש את הבסיס לפי תנאי החוזה, ומחזיק Put קונה זכות למכור אותו. זכות אינה חובה לממש בכל מצב שבו הדבר אפשרי. לעיתים ניתן למכור את האופציה לסגירה במקום לממש, בהתאם לשוק ולתנאים. מחזיק Call אינו בהכרח מי שצופה עלייה בלבד: הוא עשוי להשתמש ברגל כחלק ממרווח או כהגנה על התחייבות אחרת. לכן אי אפשר לפרש שורת Call קנויה בלי לראות כמות, פקיעה, סטרייק ואת שאר התיק. לפני מימוש בודקים גם את זרם המזומן ואת הנכס שיתקבל או יימסר, ולא רק את הערך הפנימי המוצג במסך.
כותב אופציה: ההתחייבות שנלקחה
כותב מוכר לפתיחה ומקבל פרמיה בתמורה להתחייבות. בכתיבת Call על מניה ההתחייבות במימוש היא למסור מניות לפי תנאי החוזה; בכתיבת Put היא לרכוש אותן. העובדה שהכותב קיבל כסף אינה מעידה שהעסקה כבר הרוויחה. ייתכן שיצטרך לשלם סכום גבוה יותר כדי לסגור, או לשאת תוצאה של הקצאה. גם כותב אינו בהכרח ספקולנט בכיוון אחד: הוא יכול להיות בעל מניות שמוכר Call מכוסה או משתמש במרווח עם רגל קנויה. מסכמים את כל הרגליים לפני שמייחסים לפעולה פרופיל סיכון. בפרט, בעלות על אופציה כלשהי אינה מכסה בהכרח כל כתיבה אחרת בתיק.
מגדר מול מי שמבטא השערה
נניח משקיע שמחזיק 100 מניות במחיר 50 וקונה Put בסטרייק 45 בפרמיה 2 ובמכפיל 100. אם המניה ב־35 בפקיעה, ירידת המניות היא 1,500 דולר, ערך ה־Put הוא 1,000 והפרמיה ששולמה היא 200. התוצאה המשולבת היא הפסד של 700 דולר לפני עלויות, לעומת הפסד של 1,500 במניות בלבד. קונה אחר של אותו Put, בלי המניות, בוחן תוצאה אחרת: ערך הפקיעה פחות הפרמיה. החוזה זהה אך ההקשר הכלכלי שונה. לכן לא מסיקים מהקנייה לבדה אם היא גידור או ביטוי להשערה, ואין לחשב תוצאת גידור בלי לכלול את הנכס המגודר.
מתרגלים אופציות ב־TRADE2
בדקו מבנים סטנדרטיים, סטרייקים, כמויות ותרחישי פקיעה.
עושה שוק ותפקידי התשתית
עושה שוק עשוי לצטט מחירי קנייה ומכירה ולנהל חשיפה באמצעות פעולות נוספות. אין להסיק משורת כתיבה בודדת מהו הכיוון הכולל שלו, מפני שייתכן שקיימות עסקאות וגידורים שאינם נראים באותה שורה. הבורסה, הברוקר והמסלקה ממלאים תפקידים שונים בתהליך, ואינם שמות חלופיים למחזיק או לכותב. מסך שרשרת יכול להציג עסקאות רבות בלי לזהות את המטרה של כל משתתף. גם נפח מסחר גבוה אינו מוכיח שכל הקונים פתחו הימור חדש בכיוון מסוים. קריאת הנתונים דורשת הבחנה בין מחזור, יתרות פתוחות ועסקאות לפתיחה או לסגירה, ככל שהמידע על כך זמין.
משימה: לפרש פוזיציה בלי לנחש כוונה
כתבו שלוש יתרות: Call קנוי, Put כתוב ו־100 מניות. לכל שורה פרטו את הזכות או ההתחייבות במימוש, ואז הוסיפו לפחות שני הקשרים אפשריים לתיק שבו היא מופיעה. לאחר מכן חשבו תרחיש משותף במקום לסכם כותרות של אסטרטגיות. אם חסר מידע על יתר התיק, ציינו שאי אפשר לקבוע את מטרת הפעולה. בתרגול ב־TRADE2 בחרו תחילה רגל בודדת ואחר כך שלבו אותה במבנה, כדי לראות איך אותה רגל משנה משמעות בתוך הקשר אחר. המערכת יכולה להציג תוצאה מחושבת לפי הרכיבים שהוזנו; היא אינה קוראת את המניע של הסוחר ואינה חושפת פוזיציות שלא הוזנו. זהו גבול חשוב של כל הסבר על משתתפים בשוק.
ממושג לפוזיציה שאפשר לחשב
כדי לעבור מהגדרה להבנה מעשית, מתחילים מכרטיס עסקה כתוב. רושמים את נכס הבסיס, סוג האופציה, כיוון הפעולה, מספר החוזים, מחיר המימוש, מועד הפקיעה והמכפיל. מציינים גם אם העסקה פותחת יתרה חדשה או סוגרת יתרה קיימת. שני מסכים יכולים להציג אותו שם מניה אך להתייחס לחוזים שונים לחלוטין. לכן אין להסתפק בכותרת האסטרטגיה או בצבע הגרף. בודקים את השדות עצמם, ואז מסכמים את הזכויות וההתחייבויות שייווצרו בעקבות הביצוע. אם אחד השדות אינו ידוע, זהו נתון חסר בכרטיס העסקה ולא הזמנה להשלים אותו לפי דוגמה ממוצר אחר.
בדוגמאות כספיות מפרידים בין ציטוט ליחידה לבין הסכום לחשבון. מחיר אופציה של 2 דולר, במכפיל הנחה של 100 ובכמות של שלושה חוזים, פירושו 600 דולר לפני עלויות. המספר 2 אינו ההוצאה הכוללת, והמספר 600 אינו בהכרח ההפסד המרבי של כל מבנה שבו מופיעה האופציה. צריך לבדוק גם את הצד השני של העסקה, את יתר הרגליים ואת ההתחייבות במימוש. כאשר החוזה מותאם בעקבות אירוע חברה, לא מניחים שמספר היחידות למסירה נשאר זהה. בכל דוגמה במדריכים אלה המכפיל הוא הנחת תרגול מפורשת; המפרט של החוזה בפועל קובע את היחידות.
תרחיש פקיעה ומחיר סגירה הם שתי בדיקות שונות
גרף לפקיעה מתאר את התוצאה בתאריך ובתנאים שנבחרו לחישוב. מחיר סגירה לפני הפקיעה דורש ציטוט בשוק או מודל שמצהיר על הנחותיו. גם אם מחיר נכס הבסיס לא השתנה, מחיר האופציה עשוי להשתנות עקב זמן שנותר, תנודתיות, ריבית, חלוקות צפויות ותנאי נזילות. לכן לא מעבירים נקודה מגרף הפקיעה לדוח תשואה יומי כאילו הייתה מחיר ביצוע. רושמים בנפרד תוצאה מחושבת לפקיעה, אומדן לפני פקיעה ורווח או הפסד שנוצרו בעסקה שבוצעה. ההפרדה הזאת חשובה גם בתרגול שבו התשובה המספרית נראית פשוטה.
לצורך בדיקת ביצוע, משווים בין מחיר קנייה אפשרי למחיר מכירה אפשרי באותו זמן. מחיר האמצע הוא נקודת ייחוס שימושית, אך אינו אישור שמישהו מוכן לבצע בו את מלוא הכמות. מוסיפים עמלות, עלויות המרה במידת הצורך ואת ההשפעה האפשרית של מילוי חלקי. במבנה עם מספר רגליים בודקים את העלות הכוללת ואת הוראת הביצוע שנשלחה לברוקר. אין להציג צילום שרשרת כעסקה שהושלמה, ואין לחשב תשואה על בסיס התקבול בלבד בלי לזהות את ההון שהיה נדרש לשאת את ההתחייבות. בדוגמה לימודית ניתן להתעלם מעלויות, בתנאי שההנחה כתובה לצד התוצאה.
תרגול ובדיקת הבנה
פתחו גיליון ובו שלוש שורות של מחירי נכס בסיס: ירידה, מחיר ללא שינוי ועלייה. לכל שורה כתבו מה קורה לזכות החוזית, מה עשוי לקרות למחיר האופציה ומה יידרש בחשבון אם תהיה סליקה. בשלב הראשון החזיקו את הכמות ואת המפרט קבועים. בשלב השני שנו רק משתנה אחד, למשל מספר חוזים או מועד פקיעה, ובדקו מה נדרש לחשב מחדש. תרגול שמערבב כמה שינויים בבת אחת מקשה לזהות מה גרם לתוצאה. לצד כל מספר שמרו את הנוסחה, היחידות וההנחות, כדי שאפשר יהיה לבדוק את החשבון מחדש גם אחרי שהמסך השתנה.
בשלב האחרון הסבירו בקול את המונח המרכזי בלי להשתמש בשם האסטרטגיה כתחליף להסבר. ציינו מה ידוע בוודאות מתוך החוזה, מה תלוי במחיר עתידי ומה תלוי ביכולת לבצע הוראה בשוק. אם התשובה כוללת משפט כמו תמיד מרוויחים או אפשר לסגור בכל רגע, חזרו למפרט ולתרחיש קצה שמעמיד את המשפט לבדיקה. שמרו גם דוגמה שלא התאימה למסקנה הראשונה. המטרה היא ללמוד לזהות תנאים ומגבלות, ולא לצבור צילומי רווח. פרקי התרגול והחישוב הבסיסיים משותפים למדריכי הסדרה; ההגדרה, הדוגמאות והמשימות הייחודיות בכל מדריך מותאמות לנושא שלו.