התשובה לשאלה — שימוש בדלתא לניהול חשיפה בפוזיציה — החישוב בנקודת הפתיחה
מתרגמים את דלתא האופציות ליחידות נכס באמצעות מכפיל וכמות, ומוסיפים מניות אם ישנן. כך ניתן להשוות כיווני חשיפה של מבנים באותו נכס. דלתא קטנה אינה אומרת שההפסד המרבי קטן: אפשר לשאת גאמא או וגה משמעותיות גם בדלתא נטו אפס. נדרשת בדיקה נוספת לאחר כל שינוי במחיר, בזמן או בכמות.
מגדירים את יחידת הדלתא
דלתא מציינת שינוי מקומי בשווי האופציה עבור יחידת שינוי במחיר הנכס, כאשר יתר הקלטים קבועים. בדוגמה של קול בדלתא 0.6, עלייה קטנה של דולר בנכס מוסיפה בקירוב 0.6 דולר למחיר האופציה ליחידה. במכפיל 100 ובחוזה אחד החשיפה המקומית היא כ־60 מניות. אין בכך החזקה ממשית של 60 מניות או זכות זהה לדיבידנדים ולהצבעה. בפוט קנוי הדלתא רגילה להיות שלילית, ובכתיבה סימן החשיפה מתהפך. לפני שמחשבים מספר לחוזה בודקים אם הכלי כבר מציג דלתא כוללת, משום שחלק מהמסכים כוללים מכפיל וכמות בתוך הערך המדווח.
משווים תנועה קטנה לתמחור מלא
קירוב ליניארי מתאים בעיקר לסביבה קטנה סביב מחיר הפתיחה. כאשר הנכס זז, דלתא משתנה בעקבות גאמא, וייתכנו גם שינויים בזמן ובתנודתיות. לכן חוזה שהציג דלתא של חצי אינו מבטיח חצי דולר לכל דולר תנועה לאורך מסלול שלם. בונים השוואה שבה משנים מחיר בלבד ומחשבים מחדש שווי. לאחר מכן בוחנים תנועה גדולה יותר ואת הפער מהקירוב ההתחלתי. בקירוב מסדר שני מוסיפים חצי גאמא כפול ריבוע תנועת המחיר, אך גם זה אינו תמחור מלא. הפער שנשאר עוזר לזהות את המגבלה של מדידה בנקודה אחת.
חשיפה לכיוון אינה הסתברות לרווח
לעיתים משתמשים בדלתא כאומדן גס להסתברות מסוימת תחת מודל, אך אין להפוך אותה ישירות להסתברות לרווח נטו. רווח תלוי גם בפרמיה, בעלויות, בזמן היציאה ובכל הרגליים. אפילו בתוך מודל בלק־שולס דלתא וקירוב ההסתברות לסיום בכסף אינם אותו ביטוי. כאשר מציגים הסתברות, צריך לציין איזו תוצאה נמדדת, באיזה מדד חישובי ומה הנחות ההתפלגות. דלתא גם אינה תשואה צפויה או גבול הפסד. לצורך סיכון מפרידים בין חשיפה מקומית, תשלום בפקיעה, הון נדרש ותוצאה במסלול שבו המחיר נע לפני הפקיעה.
מסכמים חשיפה ברמת הפוזיציה
באותו נכס סוכמים את דלתא האופציות לפי צד וכמות ומוסיפים יחידות נכס בסיס. דלתא דולרית היא בקירוב כמות הנכס השקולה כפול מחירו, והיא שימושית להשוואת סדרי גודל. כאשר התיק כולל נכסים שונים, אין לחבר דלתא ליחידת מחיר של כל אחד בלי המרה והנחת גורם משותף. בטא יכולה לעזור בבניית תרחיש אך משאירה סיכון בסיס. אחרי שינוי סטרייק או כמות, סגירה חלקית או הקצאה חוזרים לסכום החשיפה בפועל. גם כאשר הסכום קרוב לאפס, נשארת אפשרות לתוצאה משמעותית עקב גאמא, זמן ותנודתיות.
מהלימוד לתרגול במערכת שלנו
בחרו מבנה, בדקו סטרייקים וכמויות והשוו תרחישי רווח והפסד לפקיעה.
דוגמה מספרית — הנחות וחישוב
זו דוגמה מומצאת לחוזה אירופי, ללא דיבידנד: נכס 97, סטרייק 95, 60 ימי לוח, בסיס שנה 365, IV שנתית 23% וריבית רציפה 3%. הריבית נבחרה לצורך התרגיל ואינה נתון שוק נוכחי. המחירים והיווניות ליחידת נכס, אלא אם צוין דולר לכל הפוזיציה; המכפיל הוא 100. בודקים 1 חוזי פוט קנויים. הדלתא ליחידה היא -0.373375 והחשיפה השקולה -37.337515 יחידות נכס. בתנועה של 0.5 בנכס בלבד, קירוב הדלתא נותן שינוי שווי -18.668757 דולר. תמחור מלא נותן -18.149578 דולר. הפער 0.519179 ממחיש שהדלתא השתנתה לאורך התנועה. אין להסיק מהחשיפה הזאת שיעור תשואה צפוי או הפסד מרבי, וגם אין כאן עסקה שבוצעה במחיר זמין.
| מדד | תוצאה |
|---|---|
| דלתא ליחידת אופציה | -0.373375 |
| כמות חוזים קנויים | 1.000000 |
| תנועת נכס, דולר | 0.500000 |
| חשיפה שקולה ביחידות נכס | -37.337515 |
| שינוי שווי לפי דלתא, דולר | -18.668757 |
| שינוי שווי בתמחור מלא, דולר | -18.149578 |
| שארית הקירוב, דולר | 0.519179 |
איך בודקים את הדוגמה ומה גבולותיה
בודקים תחילה שכל המספרים מתייחסים לאותו חוזה ולזמן מדידה עקבי. לאחר מכן מפרידים בין רגישות ליחידה, רגישות לחוזה ורגישות לכל הפוזיציה. העתקת ערך שכבר כולל מכפיל והכפלתו שוב יוצרת טעות גדולה גם אם הנוסחה כתובה נכון. שומרים מספרים לא מעוגלים עד סוף החישוב ומשנים רק הנחה אחת כאשר מבקשים לבודד השפעה. אין להסיק מתוך דוגמה אחת מדיניות גידור מיטבית או הסתברות לרווח. אם הכלי מציג רק גרף לפקיעה, משתמשים בו לבדיקת מבנה ותשלום, ולא מניחים שהוא מספק מחיר סגירה לפני הפקיעה או את כל היווניות. לכל בדיקת ביצוע אמיתי נדרשים ציטוט, כמות, זמן ומפרט, והדוגמה נשארת לימודית כל עוד הנתונים האלה לא נבדקו.
מכפיל, כמויות והון בחשבון
בדוגמאות השתמשנו במכפיל 100, המקובל בחוזי אופציות מניה אמריקאיים סטנדרטיים. בפועל צריך לבדוק את מפרט החוזה, משום שהתאמות בעקבות אירועי חברה ומוצרים שונים עשויים לשנות את הכמות או את אופן הסליקה. המחיר המוצג לאופציה הוא בדרך כלל מחיר ליחידת נכס בסיס; סכום העסקה מחייב כפל במכפיל ובמספר החוזים. הכפלת הכמות מגדילה גם את הרווח האפשרי וגם את ההפסד, ואינה משפרת את יחס הסיכון. יש להפריד בין הסכום ששולם או התקבל, דרישת הביטחונות של הברוקר וההפסד הכלכלי האפשרי. שלושת המספרים עונים לשאלות שונות ואינם תחליפים זה לזה.
מימוש, הקצאה וניהול הפוזיציה
באופציות אמריקאיות הצד הקצר עשוי לקבל הקצאה לפני תאריך הפקיעה. הזכות של מחזיק אופציה וההתחייבות של כותב אופציה אינן זהות, והחלטות בשתי רגליים אינן תמיד מתרחשות בו־זמנית. לקראת הסיום בודקים את הוראות הברוקר, זמני ההנחיות, סוג הסליקה והיכולת לשאת מניות או מזומן. גם כאשר ההפסד בגרף מוגדר, הטיפול בדרך עלול לדרוש הון ופעולות נוספות. יש לתכנן מראש באיזה מצב סוגרים, באיזה מצב ממשיכים ומה מחייב בדיקה מחדש. גלגול הוא סגירת התחייבות קיימת ופתיחת אחרת; הוא אינו מוחק הפסד שכבר נוצר ואינו מבטיח תיקון של העסקה.
תרגול מובנה במעבדת האופציות
פותחים את מערכת האופציות של TRADE2 ובודקים תחילה את שם הנכס, מקור המחיר ותאריך הפקיעה. בוחרים את המבנה המתאים ומשווים את סוג האופציה, הכיוון, הסטרייק והכמות בכל רגל להסבר במאמר. אם נתון חסר או מוצג מצב הדגמה, אין להתייחס אליו כאל מחיר מסחר זמין. משנים בכל פעם משתנה אחד בלבד, למשל סטרייק אחד או כמות, ובודקים כיצד משתנים גבולות הרווח וההפסד. לאחר מכן מחזירים למבנה המקורי ומנסים תרחיש אחר. מטרת התרגול היא לזהות קשר בין החלטה לתוצאה, ולא לחפש גרף שנראה רווחי בלי להבין את ההנחות שמתחתיו.
בודקים מקור, זמן ומגבלת מסקנה
בשאלה על שימוש בדלתא לניהול חשיפה בפוזיציה — החישוב בנקודת הפתיחה מפרידים בין עובדה שמקורה בהודעה או במפרט, חישוב שנעשה לפי הנחות ומסקנה שמבקשים לבדוק. ליד כל נתון מציינים את סוגו ואת מועד העדכון. חישוב במודל אינו הופך לציטוט מסחר, וצילום של מסך אינו תיעוד של מחיר זמין בכל שעה. כאשר שני מקורות מציגים מספרים שונים, בודקים תחילה אם הם מתייחסים לאותו נכס, לאותה פקיעה ולאותה יחידה. אין לבחור אוטומטית את הנתון שמציג רווח גבוה יותר. בסוף הבדיקה כותבים מה אומת, מה חושב ומה עדיין אינו ידוע. ההבחנה הזאת מאפשרת לחזור לשאלה בעתיד ולזהות אם השתנה המידע או שהשתנתה רק הפרשנות שלו.
משימת תרגול ממוקדת: חשבו את הרגישות ההתחלתית ושמרו יחידות וסימנים
בתרגיל הזה בודקים במפורש את הנושאים הבאים: חשבו את הרגישות ההתחלתית ושמרו יחידות וסימנים. פותחים דף עבודה ובו השאלה המקורית, מקור לכל נתון ותיאור של המידע שהיה זמין לפני ההחלטה. לאחר מכן בוחרים דוגמה שבה המסקנה הראשונית נראית נכונה ודוגמה שבה אחד התנאים חסר. מסבירים מה אפשר לחשב ומה עדיין דורש בירור. אם כלי במערכת אינו מציג את הנתון שנחוץ לשאלה, רושמים את החוסר ולא משלימים ערך מתוך ניחוש. ההצלחה בתרגיל היא היכולת להסביר את ההבדל בין שני המצבים ואת ההשלכה על המבנה, ולא עצם הופעת רווח בגרף. שומרים את ההסבר ואת תוצאת החשבון כדי להשוות לתרגול הבא בלי לשנות בדיעבד את הנחות הפתיחה.
בדיקת הבנה לפני מעבר לשלב הבא
נסו להסביר במשפט אחד את העיקרון של שימוש בדלתא לניהול חשיפה בפוזיציה — החישוב בנקודת הפתיחה, ואז להראות באיזה נתון תשתמשו כדי לבחון אותו. בשאלה השנייה משנים רק תנאי אחד: מועד, מחיר, כמות, הנחת ביצוע או קלט תמחור. כותבים האם השתנתה התשובה העקרונית או רק התוצאה המספרית ומנמקים מדוע. בשאלה השלישית בודקים מצב שבו חסר נתון ולא ניתן לתת תשובה מלאה. היכולת לזהות את גבול הידע חשובה לא פחות מהיכולת לחשב מספר. אם ההסבר נשען על גרף שהושלם לאחר ההחלטה, חוזרים לתיעוד המקורי ומוחקים מידע שלא היה זמין אז. לבסוף בודקים את היחידות ואת הכמויות, משום שטעות במכפיל או בסימן יכולה להפוך גם הסבר מושגי נכון למסקנה כספית שגויה.
