התשובה לשאלה — התאמת גאמא: מחיר הרגל החדשה והחשיפות שנותרו — החישוב בנקודת הפתיחה
כדי לשנות גאמא בוחרים אופציה נוספת או משנים כמות במבנה קיים ומחשבים מחדש את כל הרגליים. מניה אינה מוסיפה גאמא במודל הבסיסי. שינוי שמקטין גאמא יכול לשנות את דלתא, וגה, תטא, דרישת ההון ותשלום הפקיעה. אין להגדיר התאמה מוצלחת רק משום שמספר גאמא התקרב לאפס; מציגים גם מה נוסף או הוקרב.
נגזרת של דלתא ועקמומיות של מחיר
גאמא היא שינוי דלתא עקב שינוי קטן בנכס, או נגזרת שנייה של שווי האופציה ביחס למחירו. כדי לאמוד שינוי דלתא מכפילים גאמא בתנועת מחיר. כדי לאמוד את תרומת העקמומיות לשינוי שווי משתמשים בחצי גאמא כפול ריבוע התנועה. אלו שני חישובים שונים באותן הנחות מקומיות. כתיבה הופכת את סימן הגאמא לעומת קנייה של אותו חוזה. פוט קנוי יכול לשאת דלתא שלילית וגאמא חיובית, ולכן אין לזהות את סימן הגאמא עם עמדה שורית או דובית. היחידה חשובה במיוחד כאשר עוברים ממדד ליחידה לחשיפה של כמה חוזים.
מיקום ביחס לכסף וזמן עד פקיעה
גאמא תלויה במחיר הנכס ביחס לסטרייק, בזמן ובתנודתיות. קרוב לפקיעה ובסביבת הכסף, שינוי קטן יכול להעביר את האופציה במהירות בין אזורי דלתא שונים. רחוק מן הכסף או עמוק בכסף, אותה תוצאה אינה מחויבת. משווים תאריך קצר וארוך כשהקלטים האחרים נשמרים, ואז משווים גם סטרייקים שונים. אין להסיק מהתקרבות מועד הפקיעה שכל גאמא בתיק גדלה. במודל רציף נוצרת לעיתים רגישות גבוהה מאוד בנקודות מסוימות; בשוק קיים גם מחיר בדיד, פער מסחר ויכולת פעולה מוגבלת, ולכן מספר המודל דורש פירוש תפעולי.
בודקים את שגיאת הקירוב
אפשר להסביר חלק מתנועת שווי באמצעות דלתא וגאמא בתחילת התנועה, אך שתי הרגישויות עצמן משתנות בהמשכה. בתרגיל מחשבים מחיר חדש במודל ומשווים לקירוב מסדר ראשון ושני. מציינים את השארית בלי לייחס אותה אוטומטית לטעות במודל: ייתכן שהקירוב פשוט גדול מדי עבור התנועה שנבחנה. אם גם הזמן או IV השתנו, אי אפשר לבודד גאמא מתוך שינוי המחיר הכולל. לעומת זאת, בדיקה שבה רק הנכס זז מאפשרת לראות בצורה נקייה את תרומת העקמומיות ואת מגבלת השימוש במספר שנמדד ברגע אחד.
מתרגמים סיכון גאמא להחלטה תפעולית
פוזיציה עם גאמא שלילית יכולה לקבל דלתא גדולה יותר בכיוון שמזיק לה לאחר תנועה. תכנון פעולה כולל גם מצב שבו מחיר קופץ ואין אפשרות לאזן בדיוק בסף הרצוי. בודקים כמות, נזילות, פקיעה ועלות כל התאמה. גאמא אינה מדד כולל לתנודתיות התיק ואינה הפסד מרבי. שני מבנים באותה גאמא יכולים לשאת וגה, תטא ותשלום פקיעה שונים. גם גאמא חיובית אינה רווח מובטח, משום שקנייתה כרוכה בדרך כלל בתשלום ובשחיקת זמן. מציגים את העלות והחשיפות שנותרו לצד התועלת האפשרית בתנועה.
מהלימוד לתרגול במערכת שלנו
בחרו מבנה, בדקו סטרייקים וכמויות והשוו תרחישי רווח והפסד לפקיעה.
דוגמה מספרית — הנחות וחישוב
זו דוגמה מומצאת לחוזה אירופי, ללא דיבידנד: נכס 103, סטרייק 101, 90 ימי לוח, בסיס שנה 365, IV שנתית 24% וריבית רציפה 3%. הריבית נבחרה לצורך התרגיל ואינה נתון שוק נוכחי. המחירים והיווניות ליחידת נכס, אלא אם צוין דולר לכל הפוזיציה; המכפיל הוא 100. לצורך ההשוואה משתמשים כאן בקול כתוב אחד ל־30 יום ובקול קנוי ל־90 יום, באותו סטרייק ובאותו IV. כדי לקזז גאמא דרושים 1.694128 חוזים קנויים ארוכים בתרגיל התיאורטי. מוסיפים -39.909328 מניות כדי לאזן גם דלתא בנקודה. גאמא נטו 0.000000 ווגה נטו 22.120314 דולר לנקודת אחוז. הכמות התיאורטית אינה בהכרח חוזה שלם; עיגול ל־2 משאיר רגישות יעד של 0.954204 בקנה המידה המצטבר. לכן מציגים גם את השארית ואת הרגישות האחרת, במקום להכריז שכל הסיכון נעלם.
| מדד | תוצאה |
|---|---|
| יעד: 0 גאמא, 1 וגה | 0.000000 |
| חוזים ארוכים לקיזוז תיאורטי | 1.694128 |
| מניות לאיזון דלתא תיאורטי | -39.909328 |
| דלתא נטו תיאורטית | 0.000000 |
| גאמא נטו אחרי ההוספה | 0.000000 |
| וגה נטו, דולר לנקודת אחוז | 22.120314 |
| כמות חוזים ארוכים אחרי עיגול | 2.000000 |
| שארית רגישות היעד לאחר עיגול | 0.954204 |
איך בודקים את הדוגמה ומה גבולותיה
בודקים תחילה שכל המספרים מתייחסים לאותו חוזה ולזמן מדידה עקבי. לאחר מכן מפרידים בין רגישות ליחידה, רגישות לחוזה ורגישות לכל הפוזיציה. העתקת ערך שכבר כולל מכפיל והכפלתו שוב יוצרת טעות גדולה גם אם הנוסחה כתובה נכון. שומרים מספרים לא מעוגלים עד סוף החישוב ומשנים רק הנחה אחת כאשר מבקשים לבודד השפעה. אין להסיק מתוך דוגמה אחת מדיניות גידור מיטבית או הסתברות לרווח. אם הכלי מציג רק גרף לפקיעה, משתמשים בו לבדיקת מבנה ותשלום, ולא מניחים שהוא מספק מחיר סגירה לפני הפקיעה או את כל היווניות. לכל בדיקת ביצוע אמיתי נדרשים ציטוט, כמות, זמן ומפרט, והדוגמה נשארת לימודית כל עוד הנתונים האלה לא נבדקו.
מכפיל, כמויות והון בחשבון
בדוגמאות השתמשנו במכפיל 100, המקובל בחוזי אופציות מניה אמריקאיים סטנדרטיים. בפועל צריך לבדוק את מפרט החוזה, משום שהתאמות בעקבות אירועי חברה ומוצרים שונים עשויים לשנות את הכמות או את אופן הסליקה. המחיר המוצג לאופציה הוא בדרך כלל מחיר ליחידת נכס בסיס; סכום העסקה מחייב כפל במכפיל ובמספר החוזים. הכפלת הכמות מגדילה גם את הרווח האפשרי וגם את ההפסד, ואינה משפרת את יחס הסיכון. יש להפריד בין הסכום ששולם או התקבל, דרישת הביטחונות של הברוקר וההפסד הכלכלי האפשרי. שלושת המספרים עונים לשאלות שונות ואינם תחליפים זה לזה.
מימוש, הקצאה וניהול הפוזיציה
באופציות אמריקאיות הצד הקצר עשוי לקבל הקצאה לפני תאריך הפקיעה. הזכות של מחזיק אופציה וההתחייבות של כותב אופציה אינן זהות, והחלטות בשתי רגליים אינן תמיד מתרחשות בו־זמנית. לקראת הסיום בודקים את הוראות הברוקר, זמני ההנחיות, סוג הסליקה והיכולת לשאת מניות או מזומן. גם כאשר ההפסד בגרף מוגדר, הטיפול בדרך עלול לדרוש הון ופעולות נוספות. יש לתכנן מראש באיזה מצב סוגרים, באיזה מצב ממשיכים ומה מחייב בדיקה מחדש. גלגול הוא סגירת התחייבות קיימת ופתיחת אחרת; הוא אינו מוחק הפסד שכבר נוצר ואינו מבטיח תיקון של העסקה.
תרגול מובנה במעבדת האופציות
פותחים את מערכת האופציות של TRADE2 ובודקים תחילה את שם הנכס, מקור המחיר ותאריך הפקיעה. בוחרים את המבנה המתאים ומשווים את סוג האופציה, הכיוון, הסטרייק והכמות בכל רגל להסבר במאמר. אם נתון חסר או מוצג מצב הדגמה, אין להתייחס אליו כאל מחיר מסחר זמין. משנים בכל פעם משתנה אחד בלבד, למשל סטרייק אחד או כמות, ובודקים כיצד משתנים גבולות הרווח וההפסד. לאחר מכן מחזירים למבנה המקורי ומנסים תרחיש אחר. מטרת התרגול היא לזהות קשר בין החלטה לתוצאה, ולא לחפש גרף שנראה רווחי בלי להבין את ההנחות שמתחתיו.
בודקים מקור, זמן ומגבלת מסקנה
בשאלה על התאמת גאמא: מחיר הרגל החדשה והחשיפות שנותרו — החישוב בנקודת הפתיחה מפרידים בין עובדה שמקורה בהודעה או במפרט, חישוב שנעשה לפי הנחות ומסקנה שמבקשים לבדוק. ליד כל נתון מציינים את סוגו ואת מועד העדכון. חישוב במודל אינו הופך לציטוט מסחר, וצילום של מסך אינו תיעוד של מחיר זמין בכל שעה. כאשר שני מקורות מציגים מספרים שונים, בודקים תחילה אם הם מתייחסים לאותו נכס, לאותה פקיעה ולאותה יחידה. אין לבחור אוטומטית את הנתון שמציג רווח גבוה יותר. בסוף הבדיקה כותבים מה אומת, מה חושב ומה עדיין אינו ידוע. ההבחנה הזאת מאפשרת לחזור לשאלה בעתיד ולזהות אם השתנה המידע או שהשתנתה רק הפרשנות שלו.
משימת תרגול ממוקדת: חשבו את הרגישות ההתחלתית ושמרו יחידות וסימנים
בתרגיל הזה בודקים במפורש את הנושאים הבאים: חשבו את הרגישות ההתחלתית ושמרו יחידות וסימנים. פותחים דף עבודה ובו השאלה המקורית, מקור לכל נתון ותיאור של המידע שהיה זמין לפני ההחלטה. לאחר מכן בוחרים דוגמה שבה המסקנה הראשונית נראית נכונה ודוגמה שבה אחד התנאים חסר. מסבירים מה אפשר לחשב ומה עדיין דורש בירור. אם כלי במערכת אינו מציג את הנתון שנחוץ לשאלה, רושמים את החוסר ולא משלימים ערך מתוך ניחוש. ההצלחה בתרגיל היא היכולת להסביר את ההבדל בין שני המצבים ואת ההשלכה על המבנה, ולא עצם הופעת רווח בגרף. שומרים את ההסבר ואת תוצאת החשבון כדי להשוות לתרגול הבא בלי לשנות בדיעבד את הנחות הפתיחה.
בדיקת הבנה לפני מעבר לשלב הבא
נסו להסביר במשפט אחד את העיקרון של התאמת גאמא: מחיר הרגל החדשה והחשיפות שנותרו — החישוב בנקודת הפתיחה, ואז להראות באיזה נתון תשתמשו כדי לבחון אותו. בשאלה השנייה משנים רק תנאי אחד: מועד, מחיר, כמות, הנחת ביצוע או קלט תמחור. כותבים האם השתנתה התשובה העקרונית או רק התוצאה המספרית ומנמקים מדוע. בשאלה השלישית בודקים מצב שבו חסר נתון ולא ניתן לתת תשובה מלאה. היכולת לזהות את גבול הידע חשובה לא פחות מהיכולת לחשב מספר. אם ההסבר נשען על גרף שהושלם לאחר ההחלטה, חוזרים לתיעוד המקורי ומוחקים מידע שלא היה זמין אז. לבסוף בודקים את היחידות ואת הכמויות, משום שטעות במכפיל או בסימן יכולה להפוך גם הסבר מושגי נכון למסקנה כספית שגויה.
