מהו המבנה ומתי בוחנים אותו
מחזיקים שורט של 100 מניות וכותבים פוט יחיד. זהו פוט מכוסה באמצעות פוזיציית מניות בחסר, ולא פוט מגובה מזומן. שתי האסטרטגיות שונות מאוד אף ששמותיהן דומים.
הרגליים והכמויות בדוגמה
מוכרים בחסר 100 מניות בעלות או תמורה של 100 למניה. מוכרים 1 חוזי Put בסטרייק 95 לאותה פקיעה.
דוגמה מספרית וגבולות הסיכון
במחיר מכירת מניות של 100 ובתקבול פוט של 2, האיזון הוא 102 והרווח המרבי 700 דולר. מעל 102 הפסד המניות בחסר גדל ללא תקרה תאורטית. נדרשים גם אפשרות השאלת מניות והבנה של עלויות השאלה.
איך חושבה טבלת התרחישים
הטבלה מתארת פקיעה משותפת לכל האופציות לפי ערכן הפנימי. החישוב משתמש במכפיל 100 ובכמויות הרשומות, כולל המניות כשישנן. הפרמיה נטו היא -2 דולר ליחידת נכס בסיס: מספר חיובי הוא תשלום ומספר שלילי הוא תקבול. המחירים היפותטיים ואינם ציטוטי שוק. התוצאות לפני עמלות, מימון, דיבידנדים ועלויות השאלה.
| מחיר נכס בסיס | תוצאה בדולרים |
|---|---|
| 0 | +700.00 |
| 80 | +700.00 |
| 90 | +700.00 |
| 95 | +700.00 |
| 100 | +200.00 |
| 105 | -300.00 |
| 110 | -800.00 |
| 120 | -1,800.00 |
| 150 | -4,800.00 |
קריאה והשוואה של שלושה מצבים
במחיר נכס בסיס של 80 דולר מתקבלת בדוגמה תוצאה של 700 דולר למבנה המלא. המספר כולל את כל הכמויות ואת הפרמיה נטו, ואינו שווי של רגל בודדת. במחיר נכס בסיס של 100 דולר מתקבלת בדוגמה תוצאה של 200 דולר למבנה המלא. המספר כולל את כל הכמויות ואת הפרמיה נטו, ואינו שווי של רגל בודדת. במחיר נכס בסיס של 150 דולר מתקבלת בדוגמה תוצאה של -4800 דולר למבנה המלא. המספר כולל את כל הכמויות ואת הפרמיה נטו, ואינו שווי של רגל בודדת.
מההסבר לתרגול במערכת האופציות
בחרו נכס, בדקו את רגלי האסטרטגיה והשוו סטרייקים, כמויות ותרחישי פקיעה. אם התבנית אינה זמינה, אין להחליף אותה במבנה אחר בלי לבדוק את הרגליים.
למערכת האופציות של TRADE2 ←מה מראה הגרף — ומה הוא אינו מחשב
המספרים בדוגמה הם מחירים היפותטיים ללימוד, ולא ציטוטי שוק או הצעה לביצוע. גרף רווח והפסד לפקיעה מתאר את התוצאה בתאריך סיום מסוים, לפי שווי המימוש של הרגליים ובהנחה שהמבנה נשמר. הוא אינו תחזית למחיר המניה ואינו מחיר הסגירה של הפוזיציה היום. לפני הפקיעה עשויים להיות לכל רגל ערך זמן, תנודתיות גלומה ומרווח מסחר. לכן תנועה למחיר שמופיע בטבלה אינה מבטיחה שאפשר לסגור עכשיו בדיוק ברווח הנקוב. כדי להפריד בין המצבים כותבים ביומן שתי שאלות שונות: מה קורה בפקיעה, ומה יהיה מחיר הסגירה האפשרי קודם לכן.
מכפיל, כמויות והון בחשבון
בדוגמאות השתמשנו במכפיל 100, המקובל בחוזי אופציות מניה אמריקאיים סטנדרטיים. בפועל צריך לבדוק את מפרט החוזה, משום שהתאמות בעקבות אירועי חברה ומוצרים שונים עשויים לשנות את הכמות או את אופן הסליקה. המחיר המוצג לאופציה הוא בדרך כלל מחיר ליחידת נכס בסיס; סכום העסקה מחייב כפל במכפיל ובמספר החוזים. הכפלת הכמות מגדילה גם את הרווח האפשרי וגם את ההפסד, ואינה משפרת את יחס הסיכון. יש להפריד בין הסכום ששולם או התקבל, דרישת הביטחונות של הברוקר וההפסד הכלכלי האפשרי. שלושת המספרים עונים לשאלות שונות ואינם תחליפים זה לזה.
בחירת פקיעה ותנאי שוק
בחירת תאריך אינה פרט טכני. פקיעה קרובה עשויה להפוך שינוי קטן במחיר למשמעותי מאוד עבור אופציות סמוכות לכסף. פקיעה רחוקה משאירה יותר זמן להתפתחות תרחיש, אך משנה את הפרמיה ואת הרגישויות. בודקים האם צפויים דוח כספי, הודעת ריבית, דיבידנד או אירוע אחר במהלך ההחזקה. פרמיה גבוהה סביב אירוע אינה כסף חינם; היא עשויה לבטא ציפייה לתנועה גדולה. במקום לבחור תאריך לפי תקבול בלבד, מגדירים תחילה את ההנחה הכלכלית ואת אופק הבדיקה. אחר כך משווים שתי פקיעות תוך שמירה על אותו תקציב סיכון, ומתעדים מדוע נבחרה אחת מהן.
נזילות, עמלות וביצוע
מחיר אמצע בין קנייה למכירה הוא נקודת ייחוס ולא התחייבות לביצוע. בפוזיציה עם כמה רגליים עלות הכניסה והיציאה יכולה להיות משמעותית ביחס לרווח המרבי. יש לבדוק ציטוטים עדכניים, זמינות חוזים, פערי מסחר ועמלות לכל רגל. פקודת קומבינציה מוגבלת עשויה לאפשר שליטה במחיר הכולל, אך גם היא אינה מבטיחה מילוי. ביצוע רגליים בנפרד משאיר לפרק זמן חשיפה שונה מזו שתוכננה. חשוב להגדיר מה עושים אם ההזמנה אינה מתמלאת, במקום לרדוף אוטומטית אחרי מחיר. חישוב סופי צריך להפחית עמלות, עלויות סגירה ועלויות מימון רלוונטיות מן הרווח התאורטי.
מימוש, הקצאה וניהול הפוזיציה
באופציות אמריקאיות הצד הקצר עשוי לקבל הקצאה לפני תאריך הפקיעה. הזכות של מחזיק אופציה וההתחייבות של כותב אופציה אינן זהות, והחלטות בשתי רגליים אינן תמיד מתרחשות בו־זמנית. לקראת הסיום בודקים את הוראות הברוקר, זמני ההנחיות, סוג הסליקה והיכולת לשאת מניות או מזומן. גם כאשר ההפסד בגרף מוגדר, הטיפול בדרך עלול לדרוש הון ופעולות נוספות. יש לתכנן מראש באיזה מצב סוגרים, באיזה מצב ממשיכים ומה מחייב בדיקה מחדש. גלגול הוא סגירת התחייבות קיימת ופתיחת אחרת; הוא אינו מוחק הפסד שכבר נוצר ואינו מבטיח תיקון של העסקה.
תרגול מובנה במעבדת האופציות
פותחים את מערכת האופציות של TRADE2 ובודקים תחילה את שם הנכס, מקור המחיר ותאריך הפקיעה. בוחרים את המבנה המתאים ומשווים את סוג האופציה, הכיוון, הסטרייק והכמות בכל רגל להסבר במאמר. אם נתון חסר או מוצג מצב הדגמה, אין להתייחס אליו כאל מחיר מסחר זמין. משנים בכל פעם משתנה אחד בלבד, למשל סטרייק אחד או כמות, ובודקים כיצד משתנים גבולות הרווח וההפסד. לאחר מכן מחזירים למבנה המקורי ומנסים תרחיש אחר. מטרת התרגול היא לזהות קשר בין החלטה לתוצאה, ולא לחפש גרף שנראה רווחי בלי להבין את ההנחות שמתחתיו.
יומן החלטה לפני שמסתמכים על התוצאה
שומרים תיעוד של המבנה המקורי, ההנחה לגבי השוק, המחירים ששימשו והזמן שבו נבדקו. מוסיפים תרחיש חיובי, תרחיש של דשדוש ותרחיש של תנועה חדה נגד הפוזיציה. לכל תרחיש רושמים הפסד כספי אפשרי והחלטה תפעולית, בלי להסתפק בצבע הגרף. כדאי לתאר גם מה יגרום לפסילת הרעיון: עלות גבוהה מדי, נזילות חלשה, צורך בהון שאינו זמין או אירוע שאינו מובן. אחרי הבדיקה משווים בין התכנון לתוצאה ומפרידים בין שינוי במחיר, שחיקת זמן ושינוי בתנודתיות. בדיקה כזאת הופכת את המעבדה לכלי לימוד, ולא לתחליף לשיקול דעת או לניהול סיכון.
רגישויות במהלך ההחזקה
לצד הגרף לפקיעה בוחנים את רגישות הפוזיציה למחיר, לזמן ולתנודתיות. דלתא מתארת קירוב לשינוי המחיר בתנועה קטנה בנכס הבסיס, וגמא מתארת כיצד הדלתא עצמה משתנה. תטא ווגא מסייעות לחשוב על חלוף הזמן ועל שינוי בתנודתיות הגלומה, אך אינן תחזיות נפרדות שאפשר לחבר בלי להבין את תנאי החישוב. במבנה מרובה רגליים מסכמים רגישויות עם סימני קנייה ומכירה וכמויות מתאימות. החשיפה משתנה כאשר השוק זז; נתון שנראה ניטרלי בפתיחה יכול להפוך לכיווני בהמשך. בפרט סמוך לפקיעה, שינויים קטנים סביב סטרייק קצר עשויים להשפיע מהר על הפוזיציה ועל דרישת ההון. לכן אין להסתמך על צילום מצב יחיד כעל תיאור קבוע של העסקה.
הסתברות, תשואה והטעות של פרמיה קבועה
אין להסיק שיעור הצלחה מהמרחק בין מחיר המניה לסטרייק בלבד. גם הסתברות שמחושבת במודל תלויה בהנחות לגבי תנודתיות, זמן והתפלגות, ואינה התחייבות לתוצאה. עסקה עם הרבה רווחים קטנים עלולה לסבול מהפסד גדול שמוחק אותם. כשמשווים מבנים, בודקים לא רק כמה פעמים התרחיש עשוי להצליח אלא גם כמה מרוויחים וכמה מפסידים בכל מצב, מהן העלויות וכמה הון נדרש להחזקה. תשואה המחושבת רק ביחס לפרמיה ששולמה או לביטחונות ההתחלתיים עשויה להטעות. יש לרשום במפורש את המכנה שנבחר ואת תקופת המדידה, ולהימנע מהמרת רווח קצר לתשואה שנתית כאילו אפשר לחזור על אותה עסקה ללא סיכון וללא שינוי בתנאים.
בדיקת הבנה עצמית לפני תרגול נוסף
לפני מעבר לתרחיש חדש, נסו להסביר בקול אילו זכויות נקנו ואילו התחייבויות נמכרו. אחר כך חשבו ידנית שורה אחת בטבלה והשוו לתוצאה במערכת. אם המספר שונה, בודקים קודם את סימני הרגליים, המכפיל והפרמיה נטו, ורק אחר כך את ההנחות המורכבות. שאלה נוספת היא מה קורה אם אחת הרגליים נסגרת והיתר נשארות פתוחות. תשובה מדויקת צריכה לתאר את המבנה החדש, ולא רק לומר שהסיכון גדל או קטן. לבסוף רשמו איזו פיסת מידע חסרה כדי להעריך עסקה אמיתית. כאשר ההסבר דורש ניחוש לגבי מחיר, סליקה או הקצאה, עוצרים את התרגול המעשי ומבררים את הפרט החסר לפני שמגדילים כמות או מחליפים פקיעה.
תרגיל חישוב עצמאי למבנה הזה
שרטטו את הרגליים המפורטות בדוגמה על אותו ציר מחיר, וסמנו בנפרד את התחייבויות המכירה ואת זכויות הקנייה. חשבו שוב את התוצאה במחיר 100 לאחר שינוי של דולר אחד בעלות הכוללת. בכל יחידה סטנדרטית ההפרש במחיר הפתיחה משנה את הרווח או ההפסד ב־100 דולר, אך אינו משנה את שיפוע הפונקציה בכל מקטע. בדקו האם תוספת חוזה לרגל אחת שומרת על האסטרטגיה המקורית או יוצרת יחס חדש. אם יש שתי פקיעות, חזרו על הבדיקה תחת תנודתיות נמוכה יותר וגבוהה יותר לרגל שנותרה בחיים. כתבו מה נשאר קבוע ומה תלוי במודל. כך אפשר לזהות טעות בהבנת המבנה גם כאשר הגרף נראה משכנע.