מה זה “סיכון שיטתי” לעומת “סיכון לא-שיטתי”?
סיכון שיטתי וסיכון לא-שיטתי הם שני סוגי סיכונים שמנהלי תיקי השקעות ומשקיעים חייבים להכיר כדי לנהל את השקעותיהם בצורה יעילה. הבנה של ההבדלים בין הסיכונים הללו מאפשרת לא רק לנתח טוב יותר את הסיכונים שבתיק ההשקעות אלא גם לנקוט צעדים לצמצומם.
1. מהו סיכון שיטתי?
סיכון שיטתי (Systematic Risk), המכונה לעיתים “סיכון שוק,” מתייחס לסיכון המשפיע על השוק כולו או על מגזרים רחבים בתוכו. זהו סיכון שאינו ניתן להפחתה באמצעות פיזור תיק ההשקעות, כיוון שהוא קשור לגורמים כלליים המשפיעים על כל הנכסים הפיננסיים.
דוגמאות לסיכון שיטתי:
- שינויים בשערי ריבית: עלייה בריבית יכולה להשפיע לרעה על מחירי מניות, אג”ח והשקעות אחרות.
- אינפלציה: אינפלציה גבוהה עשויה להקטין את כוח הקנייה ולהשפיע על כלכלה רחבה.
- משברים כלכליים: משברים גלובליים כמו משבר הקורונה או המשבר הפיננסי ב-2008 משפיעים על כל השווקים.
- שינויים פוליטיים: חוקים חדשים, מלחמות או שינויי שלטון יכולים להשפיע על שווקים שלמים.
מאפיינים של סיכון שיטתי:
- כלל-שוקי: משפיע על כלל הנכסים.
- בלתי ניתן לפיזור: לא משנה כמה סוגי מניות או נכסים בתיק ההשקעות, הסיכון הזה נשאר.
- מדד לסיכון שיטתי: Beta – מדד המראה עד כמה הנכס רגיש לשינויים בשוק.
2. מהו סיכון לא-שיטתי?
סיכון לא-שיטתי (Unsystematic Risk), המכונה גם “סיכון ייחודי” או “סיכון ספציפי,” מתייחס לסיכון המשפיע על חברה מסוימת או מגזר מסוים. זהו סיכון שניתן להפחית באמצעות פיזור ההשקעות, שכן הוא קשור לגורמים ייחודיים לנכס או לחברה.
דוגמאות לסיכון לא-שיטתי:
- כשלונות ניהוליים: חברה עשויה להיפגע ממנהלים לא מוכשרים או משחיתות.
- שינויים במוצרים או בתחרות: חברה שאינה מצליחה להתחרות בשוק עלולה לאבד לקוחות ולפגוע בשווי מניותיה.
- אירועים בלתי צפויים: שביתות עובדים, שערוריות או הפסד לקוח מרכזי.
מאפיינים של סיכון לא-שיטתי:
- ממוקד: משפיע על חברה אחת או ענף ספציפי.
- ניתן להפחתה: באמצעות פיזור ההשקעות בין נכסים שונים, ניתן למזער את החשיפה לסיכונים ייחודיים.
- נשלט על ידי המשקיע: החלטות השקעה טובות יכולות להפחית את הסיכון.
הבדלים מרכזיים בין סיכון שיטתי לסיכון לא-שיטתי
| פרמטר | סיכון שיטתי | סיכון לא-שיטתי |
|---|---|---|
| השפעה | משפיע על כל השוק או מגזרים רחבים | משפיע על חברה או ענף מסוים |
| אפשרות להפחתה | לא ניתן להפחית באמצעות פיזור | ניתן להפחית באמצעות פיזור |
| גורמים | כלכליים, פוליטיים, גלובליים | ספציפיים לחברה או לתעשייה |
| דוגמאות | אינפלציה, ריבית, משברים גלובליים | כשלון ניהולי, אובדן לקוח מרכזי |
| מדדים | Beta | אין מדד קבוע (מבוסס על ניתוח פרטי) |
כיצד להתמודד עם שני סוגי הסיכונים?
1. צמצום סיכון שיטתי:
- גידור (Hedging): שימוש באופציות, חוזים עתידיים או נכסים אחרים שיכולים לאזן את ההפסדים בשוק.
- השקעה בנכסים מגוונים: שילוב מניות, אגרות חוב, נדל”ן וסחורות יכול לעזור לצמצם את ההשפעה של סיכון שיטתי.
- מעקב אחרי כלכלה גלובלית: הבנת מגמות מאקרו-כלכליות יכולה לסייע להתכונן לתנודתיות בשוק.
2. צמצום סיכון לא-שיטתי:
- פיזור תיק ההשקעות: השקעה במגוון חברות, מגזרים ואזורים גיאוגרפיים מפחיתה את ההשפעה של אירועי סיכון ייחודיים.
- בדיקת נאותות (Due Diligence): ניתוח מעמיק של חברות לפני השקעה יכול לחשוף סיכונים פוטנציאליים.
- מעקב רציף: משקיעים צריכים לעקוב אחר חדשות ותוצאות פיננסיות של החברות שבהן הם משקיעים.
סיכום
סיכון שיטתי הוא סיכון רחב שמשפיע על כלל השוק ואינו ניתן לצמצום באמצעות פיזור תיק השקעות. לעומתו, סיכון לא-שיטתי הוא סיכון ייחודי לחברה או מגזר מסוים וניתן להפחתה באמצעות פיזור נכון וניהול מושכל.
משקיע נבון מבין את ההבדלים הללו ומשתמש בכלים כמו פיזור, גידור וניהול סיכונים כדי לשפר את יציבות התיק ולהפחית את החשיפה לסיכונים מיותרים.
