מה זה “מסחר פרופס” (Proprietary Trading)?

מסחר פרופס (Proprietary Trading), או בקיצור “פרופ-טריידינג”, הוא סוג של מסחר שבו מוסדות פיננסיים, כמו בנקים וברוקרים, סוחרים בכספם האישי (הון עצמי) בשווקים הפיננסיים, במטרה להשיג רווחים ישירים מהשקעותיהם, ולא רק מעמלות או דמי תיווך של לקוחות.

במילים פשוטות, בנקים וגופים פיננסיים מבצעים השקעות ומסחר במניות, אגרות חוב, מטבעות, סחורות או נגזרים מתוך כוונה לייצר רווחים לעצמם, תוך שימוש במומחיות, גישה לנתונים, וטכנולוגיות מסחר מתקדמות.

איך מסחר פרופס עובד?

1. שימוש בהון עצמי:
   הבנק או החברה הפיננסית משקיעים כספים הנמצאים בבעלותם ולא כספים של לקוחות.

2. השקעה במגוון נכסים:
   המסחר מתבצע על פני מגוון רחב של נכסים, כולל מניות, מטבעות, אג”ח, נגזרים (כמו אופציות וחוזים עתידיים), וסחורות (כמו זהב ונפט).

3. ניצול יתרונות אסטרטגיים:
   חברות שעוסקות במסחר פרופס מנצלות את המשאבים שלהן, הכוללים גישה לנתוני שוק מתקדמים, צוותי אנליסטים, וטכנולוגיות מסחר מהירות (High-Frequency Trading – HFT).

4. רווח ישיר:
   הרווחים ממסחר זה נכנסים ישירות לחשבון החברה, במקום להיות תלויים בעמלות או תשלומים מלקוחות.

יתרונות של מסחר פרופס

1. פוטנציאל רווח גבוה:
   בניגוד לעסקי תיווך מסורתיים, מסחר פרופס מאפשר לחברה להרוויח ישירות מההשקעות המוצלחות שלה.

2. שליטה מלאה בהשקעות:
   החברות מחזיקות שליטה מלאה בהחלטות ההשקעה ואינן מחויבות למגבלות המוטלות על ניהול כספי לקוחות.

3. מגוון רחב של הזדמנויות:
   מוסדות פיננסיים יכולים לפעול במגוון שווקים, לנצל הזדמנויות מסחר גלובליות ולפתח אסטרטגיות מתקדמות.

4. גישה לנתונים ומשאבים מתקדמים:
   גופים פיננסיים גדולים נהנים מגישה לנתוני שוק בזמן אמת, מודלים פיננסיים מתקדמים, ומערכות אוטומציה.

חסרונות וסיכונים של מסחר פרופס

1. רמת סיכון גבוהה:
   כיוון שמדובר בכספי החברה עצמה, הפסדים משמעותיים עלולים לפגוע ברווחיות החברה ואף לגרום להפסדים כבדים.

2. פיקוח רגולטורי:
   מסחר פרופס נתון לפיקוח רגולטורי הדוק, במיוחד לאחר המשבר הכלכלי ב-2008, שבו התעוררו חששות לגבי הסיכון שהבנקים חשפו את עצמם אליו.

3. סיכון תדמיתי:
   במידה והחברה חווה הפסדים גדולים, הדבר עלול להשפיע על האמון בה מצד לקוחותיה ומשקיעיה.

4. הוצאות גבוהות:
   תחזוקת צוותי מסחר מיומנים וטכנולוגיות מתקדמות כרוכה בעלויות גבוהות, שיכולות להקטין את הרווחים.

מסחר פרופס לאחר משבר 2008

בעקבות המשבר הפיננסי ב-2008, ממשלות וגופי פיקוח רבים (כמו ה-Federal Reserve בארה”ב) החלו להטיל מגבלות על מסחר פרופס.
חוקים כמו חוק וולקר (Volcker Rule) בארצות הברית, המהווה חלק מה-Dodd-Frank Act, הגבילו את יכולתם של בנקים להשתמש בהון עצמי למסחר פרופס, במטרה לצמצם את רמות הסיכון ולהגן על המשקיעים והכלכלה הרחבה.

מי עוסק במסחר פרופס?

1. בנקים גדולים:
   בעבר, בנקים כמו גולדמן זאקס ו-JP Morgan היו ידועים בפעילות מסחר פרופס נרחבת. כיום, בעקבות רגולציות, פעילות זו מוגבלת יותר.

2. חברות מסחר ייעודיות (Proprietary Trading Firms):
   חברות שמתמחות במסחר פרופס בלבד, כמו Jane Street ו-Citadel, פועלות בשוק ללא מגבלות החלות על בנקים מסחריים.

3. קרנות גידור (Hedge Funds):
   קרנות גידור, למרות שהן מנהלות כספי לקוחות, פועלות במתכונת דומה למסחר פרופס באסטרטגיות שלהן.

דוגמה למסחר פרופס

נניח שחברת מסחר פרופס מזהה הזדמנות בשוק הנפט:

• החברה משקיעה הון עצמי ברכישת חוזים עתידיים על נפט במחיר נמוך.
• אם מחירי הנפט עולים, החברה יכולה למכור את החוזים ברווח משמעותי.
• כל הרווח נכנס ישירות לחשבון החברה, ללא תלות בלקוחות חיצוניים.

סיכום

מסחר פרופס הוא כלי רב עוצמה שגופים פיננסיים משתמשים בו כדי לייצר רווחים ישירים מהשקעותיהם. בעוד שהוא מציע פוטנציאל רווח גבוה וגמישות רבה, הוא כרוך גם ברמת סיכון גבוהה ובפיקוח רגולטורי הדוק.
עם זאת, חברות שמתמחות במסחר פרופס ממשיכות לשחק תפקיד מרכזי בשווקים הפיננסיים, ולעיתים קרובות מובילות חדשנות בטכנולוגיות ובאסטרטגיות מסחר.

למי זה מתאים?
מסחר פרופס מיועד לחברות ולמשקיעים מנוסים בעלי הון משמעותי, גישה לנתונים מתקדמים, ונכונות לקחת סיכונים גבוהים.