איך מודדים ניהול סיכונים בתיק השקעות?

ניהול סיכונים בתיק השקעות הוא תהליך חיוני שמטרתו למזער הפסדים אפשריים תוך שמירה על פוטנציאל התשואה. המדידה של סיכונים בתיק כוללת שימוש במדדים ובנוסחאות כדי להבין את רמת הסיכון ולנקוט צעדים לניהולו.

מדדים מרכזיים לניהול סיכונים בתיק השקעות

1. סטיית תקן (Standard Deviation)

סטיית תקן מודדת את התנודתיות של התשואות בתיק. היא מראה עד כמה התשואות בפועל נוטות לסטות מהממוצע שלהן.

נוסחה כתובה:
סטיית תקן מחושבת על ידי חישוב ממוצע התשואות, הפחתת הממוצע מכל תשואה, העלאת ההפרש בריבוע, חישוב ממוצע ההפרשים המרובעים ולקיחת השורש הריבועי.

דוגמה:

תשואות התיק בשלושה חודשים הן: 2%, 4%, ו-6%.

1. מחשבים את הממוצע:
   (2 + 4 + 6) ÷ 3 = 4%.
2. מחשבים את ההפרשים בין כל תשואה לממוצע:
   2% – 4% = -2%, 4% – 4% = 0%, 6% – 4% = 2%.
3. מעלים בריבוע את ההפרשים:
   (-2%)², (0%)², (2%)² = 4%, 0%, 4%.
4. מחשבים את הממוצע של הריבועים:
   (4 + 0 + 4) ÷ 3 = 2.67%.
5. לוקחים את השורש הריבועי:
   √2.67 = 1.63%.

2. יחס שארפ (Sharpe Ratio)

יחס שארפ בוחן את התשואה העודפת של תיק ביחס לסיכון (תנודתיות).

נוסחה כתובה:
יחס שארפ שווה להפרש בין התשואה של התיק לתשואה חסרת הסיכון, מחולק בסטיית התקן.

דוגמה:
אם התשואה הממוצעת היא 8%, התשואה חסרת הסיכון היא 2%, וסטיית התקן היא 10%:
(8% – 2%) ÷ 10% = 0.6.

3. Value at Risk (VaR)

VaR מודד את ההפסד הפוטנציאלי המרבי בתיק עבור תקופת זמן מוגדרת ורמת ביטחון מסוימת.

נוסחה כתובה:
VaR שווה לערך הכולל של התיק כפול סטיית התקן ברמת הביטחון הנבחרת.

דוגמה:
תיק בשווי 100,000 דולר עם סטיית תקן של 5% ברמת ביטחון של 95%:
VaR = 100,000 × 0.05 = 5,000 דולר.
כלומר, יש סבירות של 95% שההפסד לא יעלה על 5,000 דולר.

4. יחס סיכון-תשואה (Risk-Reward Ratio)

מדד זה משווה בין הסיכון (הפסד פוטנציאלי) לתשואה האפשרית.

נוסחה כתובה:
יחס סיכון-תשואה שווה להפסד הפוטנציאלי מחולק ברווח הפוטנציאלי.

דוגמה:
אם יש פוטנציאל רווח של 2,000 דולר והפסד אפשרי של 1,000 דולר:
1,000 ÷ 2,000 = 0.5 (יחס 1:2).

5. בטא (Beta)

בטא מודדת את רגישות התיק לשינויים בשוק.

• בטא = 1: תיק נע באותו קצב כמו השוק.
• בטא > 1: תיק תנודתי יותר מהשוק.
• בטא < 1: תיק תנודתי פחות מהשוק.

שיטות להפחתת סיכונים

1. פיזור השקעות (Diversification):
   השקעה במגוון נכסים עם קורלציה נמוכה מפחיתה את הסיכון הכולל בתיק.

2. שימוש בגידור (Hedging):
   שימוש באופציות, חוזים עתידיים או נכסים בטוחים כמו זהב כדי להגן על התיק.

3. מעקב שוטף:
   ניטור ביצועי התיק ושינויים במצב השוק מאפשרים תגובה מהירה לסיכונים.

4. קביעת יעדים ברורים:
   הגדרת רמות הפסד מקובלות (Stop Loss) ותשואה רצויה מראש.

סיכום

מדידת סיכונים בתיק השקעות כוללת שימוש במדדים כמו סטיית תקן, יחס שארפ, ו-VaR כדי להבין את רמת הסיכון ולקבל החלטות מושכלות. על ידי שימוש נכון בכלים אלו, ניתן לשמור על תיק השקעות מאוזן, המותאם לצרכים וליעדי המשקיע, תוך הפחתת החשיפה לסיכונים מיותרים.