מדיניות מוניטרית (monetary policy)

מהי מדיניות מוניטרית (Monetary Policy)?

מדיניות מוניטרית היא מדיניות כלכלית שמנוהלת על ידי הבנק המרכזי של מדינה במטרה לשלוט בכמות הכסף ובתנאי האשראי בשוק. המטרה העיקרית של המדיניות המוניטרית היא לשמור על יציבות מחירים, תמוך בצמיחה כלכלית, ולמנוע אינפלציה גבוהה או דפלציה. המדיניות המוניטרית משפיעה באופן ישיר על הריביות בשוק ועל הכמות של כסף שמסתובב בכלכלה, מה שמשפיע גם על האשראי, ההשקעות, וההוצאות של הצרכנים והעסקים.

הבנק המרכזי, כמו למשל הפדרל ריזרב בארה”ב או הבנק של ישראל, משתמש במספר אמצעים כדי לנהל את המדיניות המוניטרית, כולל קביעת ריביות, רכישת ומכירת אגרות חוב, ושימוש בכלים נוספים כמו מתן הלוואות לבנקים.

1. המרכיבים של מדיניות מוניטרית

1.1. שיעור הריבית

• הגדרה: הבנק המרכזי קובע את שיעור הריבית הבסיסי, כלומר הריבית שהבנקים יכולים להלוות ממערכת הבנק המרכזי. שיעור הריבית משפיע על הריביות שמציעים הבנקים למשכנתאות, הלוואות, וחסכונות.
• שימוש: כאשר שיעור הריבית נמוך, הלוואות זולות יותר, מה שמניע את הצריכה וההשקעות. כשהריבית גבוהה, זה מפחית את הביקוש לאשראי ומאט את הכלכלה.

1.2. פעולות שוק פתוח

• הגדרה: מדובר בפעולות שבהן הבנק המרכזי קונה ומוכר אגרות חוב בשוק הפתוח. פעולה זו משנה את כמות הכסף המסתובבת בכלכלה ויכולה לשנות את שיעור הריבית ואת המצב הכלכלי הכללי.
• שימוש: אם הבנק המרכזי קונה אגרות חוב, הוא מכניס כסף נוסף לשוק, מה שגורם לירידה בריביות. אם הוא מוכר אגרות חוב, זה מוציא כסף מהשוק ומגביר את שיעור הריבית.

1.3. דרישות רזרבה

• הגדרה: הבנק המרכזי יכול לקבוע דרישות רזרבה לבנקים, כלומר כמה כסף עליהם לשמור כרזרבה ולא להלוות לציבור.
• שימוש: אם הבנק המרכזי מעלה את דרישות הרזרבה, זה מקטין את כמות האשראי הזמין בשוק ומאט את הכלכלה. אם הוא מוריד את דרישות הרזרבה, זה יכול להגדיל את כמות האשראי ולהמריץ את הפעילות הכלכלית.

2. היתרונות של מדיניות מוניטרית

2.1. שליטה על אינפלציה

• מדיניות מוניטרית היא הכלי העיקרי שבו משתמשים הבנקים המרכזיים לשלוט על אינפלציה. כאשר האינפלציה גבוהה מדי, ניתן להעלות את הריבית ולצמצם את כמות הכסף בשוק כדי להוריד את הלחץ האינפלציוני.

2.2. תמיכה בצמיחה כלכלית

• על ידי שימוש במדיניות מוניטרית שמורידה ריביות ומזינה את השוק בכסף, הבנק המרכזי יכול להמריץ את הפעילות הכלכלית. הדבר יכול להוביל לצמיחה גבוהה יותר, במיוחד בזמן של האטה כלכלית או משבר.

2.3. יציבות פיננסית

• מדיניות מוניטרית מאפשרת לבנקים המרכזיים לייצב את השוק ולמנוע תנודתיות חדה ביותר בשוק הפיננסי. במהלך משברים כלכליים, הבנק המרכזי יכול להוריד ריביות או להפעיל אמצעים אחרים כדי לשמור על יציבות הכלכלה.

3. החסרונות של מדיניות מוניטרית

3.1. סיכון לאינפלציה גבוהה

• אם הבנק המרכזי מחדיר יותר מדי כסף לשוק, זה יכול להוביל לאינפלציה גבוהה. אם לא נשלטת כראוי, עליית מחירים יכולה לגרום להורדת כוח הקנייה של הצרכנים ולפגיעה בכלכלה.

3.2. השלכות שליליות על חיסכון

• אם הריביות נמוכות מדי לאורך זמן, זה עשוי לפגוע בחוסכים, כי הם לא יקבלו ריביות מספקות על חסכונותיהם, מה שעשוי לפגוע בתמריצים לחיסכון.

3.3. שפעת חיצונית על כלכלה גלובלית

• למדיניות מוניטרית יש השפעה לא רק על הכלכלה המקומית, אלא גם על הכלכלה העולמית. למשל, שינויים בריביות בארה”ב יכולים להשפיע על שערי חליפין, סחר בין מדינות, ותנודות בשוקי המט”ח.

4. הבדל בין מדיניות מוניטרית למדיניות פיסקלית

5. סיכום

מדיניות מוניטרית היא הכלי המרכזי שמנוהל על ידי הבנק המרכזי כדי לשלוט בכמות הכסף בשוק, לשמור על יציבות מחירים, ולהמריץ את הצמיחה הכלכלית. על ידי אמצעים כמו שינוי שיעור הריבית ופעולות שוק פתוח, הבנק המרכזי יכול להשפיע על הכלכלה בצורה משמעותית. עם זאת, מדיניות זו כרוכה בסיכון לאינפלציה גבוהה או לחוסר איזון בשוק אם לא מנוהלת כראוי.