בעל אג”ח (bondholder)

מהו בעל אג”ח (Bondholder)?

בעל אג”ח (Bondholder) הוא אדם או ישות פיננסית שמחזיקה באג”ח (אגרת חוב) שהנפיקה חברה, ממשלה או גוף אחר. כאשר אדם קונה אג”ח, הוא בעצם מעניק הלוואה למנפיק האג”ח בתמורה לכך שהמנפיק מתחייב לשלם לו ריבית תקופתית (הנקראת “קופון”) ולפרוע את קרן האג”ח (הסכום הראשוני) בתום התקופה שנקבעה (המועד הפדיון).

בעלי האג”ח הם למעשה נושים של המנפיק, ויש להם זכויות שונות בהשוואה לבעלי מניות, כגון עדיפות בתשלום במקרה של פשיטת רגל.

זכויות והתחייבויות של בעל אג”ח:

1. זכות לריבית (קופון):
   • כל בעל אג”ח זכאי לקבל ריבית תקופתית מהמנפיק. הריבית, הידועה גם כ”קופון”, נקבעת עם הנפקת האג”ח ומשולמת לעיתים על בסיס שנתי או חצי שנתי.
   • הריבית נגזרת משער הקופון של האג”ח, שהיא אחוז מסכום הקרן.
2. זכות לקבלת הקרן (החזר ההשקעה):
   • בסוף תקופת האג”ח (המועד הפדיון), בעל האג”ח זכאי לקבל את סכום ההשקעה הראשונית, כלומר את הקרן, בתנאי שהמנפיק לא מצוי בהליכי פשיטת רגל או חדלות פירעון.
3. עדיפות על פני בעלי מניות:
   • במקרה של פירוק החברה או פשיטת רגל, בעלי האג”ח קודמים לבעלי המניות במדרגת התשלום. כלומר, הם יקבלו את כספם לפני בעלי המניות (כל עוד יש כסף במערכת אחרי כיסוי חובות נוספים).
4. התחייבויות המנפיק:
   • בעלי האג”ח נחשבים לנושים של המנפיק, ולכן יש להם זכות לקבלת תשלום על פי התנאים שהוסכמו עם הנפקת האג”ח. אם המנפיק לא עומד בהתחייבויותיו, בעלי האג”ח יכולים לנקוט בהליכים משפטיים כדי לאכוף את התשלום.
5. סיכון:
   • בעלי אג”ח חשופים לסיכון, כולל סיכון אשראי (אם המנפיק לא יכול לשלם את הריבית או להחזיר את הקרן), סיכון ריבית (אם שיעור הריבית הכללי בשוק משתנה) וסיכון נזילות (אם לא ניתן למכור את האג”ח במחיר הוגן בשוק).

סוגי אג”ח ובעלי האג”ח:

1. אג”ח ממשלתי:
   • אג”ח שמנפיקה ממשלה (כגון אג”ח ממשלת ארה”ב או אג”ח ממשלת ישראל). בעלי אג”ח ממשלתיים נחשבים לכאלה שמחזיקים בנכס מאוד בטוח מבחינה פיננסית, כי יש לממשלות אמצעים להחזר החוב.
2. אג”ח קונצרני:
   • אג”ח שמנפיקה חברה פרטית או ציבורית. בעלי אג”ח קונצרני חשופים יותר לסיכון, כי במקרה של בעיות כלכליות בחברה, הם עלולים לא לקבל את הריבית או את החזר הקרן.
3. אג”ח צמוד מדד:
   • אג”ח שבה הקרן והריבית צמודות למדד המחירים לצרכן. בעלי אג”ח אלו ייהנו מהגנה מפני אינפלציה.
4. אג”ח עם אפשרות להמרה:
   • אג”ח שמספקת לבעליה את האפשרות להמיר את האג”ח למניות של החברה המנפיקה. אלו אג”ח היברידיות שמעניקות לבעלי האג”ח את היתרון של תשואה קבועה במקביל לפוטנציאל להשתתף בעליית ערך המניה.
5. אג”ח זבל (Junk Bonds):
   • אג”ח של חברות עם דירוג אשראי נמוך, שמציעות ריבית גבוהה יותר, אך גם מספקות סיכון גבוה יותר לבעלים.

יתרונות חסרונות של בעל אג”ח:

יתרונות:

1. ריבית קבועה – בעל אג”ח מקבל הכנסה קבועה וידועה מראש, בדרך כלל בריבית שנתית או חצי שנתית.
2. עדיפות על בעלי מניות – במקרה של פשיטת רגל או פירוק החברה, בעלי האג”ח יקבלו את כספם לפני בעלי המניות.
3. סיכון מוגבל – ברוב המקרים, אם המנפיק עומד בהתחייבויותיו, בעלי האג”ח אינם חשופים לאובדן כל ההשקעה (בניגוד לבעלי מניות).

חסרונות:

1. סיכון אשראי – אם החברה או המדינה המנפיקה לא עומדת בהתחייבויותיה, בעל האג”ח עלול לא לקבל את הריבית או את הקרן.
2. סיכון ריבית – אם הריבית בשוק עולה, מחיר האג”ח יכול לרדת, מה שיכול לפגוע בערך האג”ח.
3. אין זכויות בעלות – בניגוד לבעלי מניות, בעלי אג”ח אינם נהנים מהכנסות נוספות כמו דיבידנדים ואין להם זכות הצבעה בחברה.

סיכום

בעל אג”ח הוא נושה של המנפיק, שמקבל ריבית תקופתית וחזרות קרן בתנאים שהוסכמו מראש. יש לבעלי האג”ח עדיפות על פני בעלי מניות בתשלומים, אולם הם חשופים לסיכונים כמו סיכון אשראי וסיכון ריבית. האג”ח מהווה כלי השקעה שמספק הכנסה קבועה ומסייע לגיוון תיק ההשקעות, במיוחד אם מדובר באג”ח ממשלתיות או אג”ח קונצרניות עם דירוג אשראי גבוה.