מי הוא יורש (Heir – יורש), וכיצד נקבעות זכויות הירושה בחוק?

מושג ה”יורש” (Heir) מתייחס לאדם הזכאי לרשת את נכסיו, זכויותיו או חובותיו של אדם שנפטר — בהתאם להוראות חוק הירושה או לפי צוואה שהשאיר הנפטר.

👤 מי נחשב יורש?

יורש הוא אדם (או גוף) הזוכה בחלק מעיזבונו של אדם שנפטר. ישנם שני סוגים עיקריים של יורשים:

1. יורש על פי דין

כאשר הנפטר לא השאיר צוואה, הירושה מחולקת לפי כללים ברורים שנקבעו בחוק הירושה (למשל בישראל – חוק הירושה, תשכ”ה-1965). הסדר זה נקרא ירושה על פי דין.

2. יורש על פי צוואה

כאשר הנפטר כן השאיר צוואה תקפה, הירושה מחולקת לפי רצונו של הנפטר כפי שנכתב בצוואה. יורשים אלו נקראים יורשים על פי צוואה.

⚖️ כיצד נקבעות זכויות הירושה בחוק?

➤ אם אין צוואה – הירושה מתבצעת לפי הסדר הבא (על פי חוק הירושה בישראל):

1. בן/בת זוג – מקבל חלק ניכר מהעיזבון (כולל המטלטלין והזכות למגורים בבית המשותף).
2. ילדים – מקבלים את שארית הרכוש בחלקים שווים.
3. אם אין ילדים – ההורים, אחים ואחיות של הנפטר יורשים לפי סדר עדיפות.
4. אם אין קרובי משפחה מדרגה ראשונה – הקרובים הרחוקים יותר יורשים (דודים, בני דודים וכו’).
5. אם אין יורשים כלל – המדינה יורשת את העיזבון.

➤ אם יש צוואה – היא גוברת על החוק:

• הצוואה צריכה להיות כתובה כדין (בכתב יד, בעדים, בפני נוטריון וכו’).
• כל עוד הצוואה חוקית, היא מחייבת, גם אם החלוקה לא שוויונית או אינה תואמת את “הציפיות המשפחתיות”.

📝 דוגמה:

אם אדם נפטר מבלי להשאיר צוואה:

• בן הזוג ששרד אותו יקבל מחצית (או יותר, לפי החוק).
• הילדים יקבלו את השאר – בחלקים שווים ביניהם.

אם יש צוואה:

• אדם יכול להוריש הכול לחבר קרוב, עמותה או אחד הילדים בלבד – כל עוד נעשה לפי חוק.

📌 נקודות חשובות:

• קטינים יכולים לרשת, אך הכסף ינוהל עבורם על ידי אפוטרופוס עד לבגרותם.
• חובות הנפטר יכולים לעבור ליורשים, עד גובה שווי העיזבון.
• אפשר לערער על צוואה בטענות של השפעה בלתי הוגנת, אי כשירות מנטלית, זיוף ועוד.

🧭 לסיכום:

יורש הוא מי שזכאי לקבל רכוש או זכויות מאדם שנפטר – בין אם לפי חוק הירושה ובין אם לפי צוואה.
החוק קובע סדרי עדיפות ברורים למקרה שאין צוואה, אך אם יש – רצון הנפטר הוא הקובע.