גילוי (disclosure)

גילוי (Disclosure) מתייחס להליך של חשיפת מידע חשוב ורלוונטי שנוגע לנכס פיננסי, עסק או פעילות כלשהי, ומחייב את הגורמים המעורבים לחשוף את המידע בפני הציבור, בעלי המניות, או הגורמים הרגולטוריים. גילוי נועד להבטיח שקיפות בעסקאות פיננסיות, ולאפשר לבעלי עניין לקבל את ההחלטות המושכלות ביותר על סמך מידע מלא ומדויק.

מאפיינים של גילוי (Disclosure):

1. שקיפות מידע:
   • גילוי מספק את מידע הרלוונטי והחיוני לגורמים המעוניינים בו, כגון בעלי מניות, משקיעים או רגולטורים, ומסייע להם להעריך את הסיכון, הפוטנציאל והמצב הכלכלי של החברה או הפעילות.
2. חובת גילוי:
   • רוב המדינות דורשות מחברות ציבוריות לחשוף מידע פיננסי באופן שוטף, כולל דוחות כספיים, פעילות עסקית, שינויים בהנהלה, תביעות משפטיות, בעיות רגולטוריות, או כל פרט שיכול להשפיע על ערך המניה או פעילות החברה.
3. גילוי פנימי מול גילוי ציבורי:
   • גילוי פנימי מתייחס למידע שהחברה מצריכה את העובדים, הדירקטורים ומנהלי החברה להימנע מלעשות בו שימוש לא הוגן (כגון חובת סודיות או חובת נאמנות).
   • גילוי ציבורי מתייחס להוצאה לאור של מידע שמטרתו לספק למוסדות פיננסיים, משקיעים וציבור את המידע הרלוונטי.
4. סוגי גילוי:
   • גילוי פיננסי: חשיפת דוחות כספיים, תחזיות, רווחים, הפסדים, חובות, ותזרים מזומנים של החברה.
   • גילוי רגולטורי: גילוי שקשור לעמידה בחוקים ורגולציות, כולל תשלומים, אכיפות או שינויים ברגולציה שעשויים להשפיע על הפעילות של החברה.
   • גילוי משפטי: גילוי של תביעות משפטיות או חשש לתביעות משפטיות שעשויות להשפיע על החברה.
   • גילוי שוק: גילוי של שינויים בשוק שיכולים להשפיע על העסק, כמו תחרות, שינוי בביקוש או במחירים.
5. הבדלים בין גילוי לפומבי לגילוי פרטי:
   • גילוי לפומבי מתבצע כאשר המידע נחשף באופן שמגיע לציבור הרחב, לדוגמה, דיווחים על הכנסות והוצאות ברבעון או על שינויי מדיניות.
   • גילוי פרטי מתייחס למידע שמועבר באופן סודי בין הצדדים המעורבים, לרוב בתוך החברה או אל רשויות רגולציה.

יתרונות של גילוי:

1. שקיפות והגברת האמון:
   • גילוי יוצר שקיפות ויכול לשפר את האמון של משקיעים ובעלי המניות, כי הוא מאפשר להם לקבל תמונה ברורה ומדויקת על מצב החברה ופעילותה.
2. הפחתת סיכון:
   • גילוי מסייע להקטין את סיכון ההשקעה, מכיוון שהוא מאפשר לבעלי עניין להבין את הסיכונים שמולם ולהעריך את סיכויי ההשקעה בצורה טובה יותר.
3. ציות לחוקי הרגולציה:
   • חברות חייבות בגילוי לפי החוק והרגולציות המקומיות והבינלאומיות. גילוי מסייע לחברה להימנע מבעיות משפטיות ורגולטוריות עקב חוסר שקיפות או חשיפה.
4. הגנה על החברה:
   • גילוי גם יכול להעניק הגנה לחברה במקרה של תביעה משפטית או חקירה רגולטורית, כי הוא מראה שהחברה פעלה בצורה אתית וחשפה את המידע באופן נאות.

חסרונות של גילוי:

1. חשש להפסד יתרון תחרותי:
   • גילוי עלול לחשוף מידע אסטרטגי ועסקי שיכול לפגוע ביתרון תחרותי של החברה, אם המתחרים יחשפו אליו. זה יכול לכלול מידע על פיתוחים טכנולוגיים חדשים או על תוכניות עתידיות של החברה.
2. עומס רגולציה ודרישות נוספות:
   • דרישות הגילוי עשויות להוביל לעומס רגולטורי לחברות, במיוחד כשהן נדרשות להפיק ולהגיש דוחות רבים, לעיתים ברמות שונות של פרטים ומורכבות. עלויות הגילוי עשויות להיות גבוהות עבור חברות קטנות.
3. מניפולציות או גידול במתח:
   • חברות עשויות להרגיש לחץ לספק מידע שמקובל מבחינה רגולטורית, אך לא תמיד זה משקף את מצבן האמיתי, וייתכן שיתבצע מניפולציה של מידע. לדוגמה, חברות עשויות להבליט את החוזקות ולהסתיר חולשות.

דוגמה לגילוי:

חברה ציבורית, נניח חברת טכנולוגיה, עשויה לדווח על הכנסות ורווחים רבעוניים בדוחות כספיים שהוגשו לרשות ניירות ערך. אם החברה נמצאת תחת חקירה משפטית או נתקלת בקשיים כלכליים, היא מחויבת לדווח על כך כדי שהמשקיעים יידעו על הסיכון הקיים ויוכלו לקבל החלטות מושכלות לגבי השקעותיהם.

סיכום:

גילוי (Disclosure) הוא תהליך של חשיפת מידע רלוונטי וחשוב על ידי חברות או גופים פיננסיים, שמטרתו לספק שקיפות ולהבטיח כי כל בעלי העניין, משקיעים ורגולטורים, יחשפו למידע שיסייע להם לקבל החלטות מושכלות. גילוי מאפשר לחברות לעמוד בדרישות החוקיות והרגולטוריות, אך בו בזמן, יש לקחת בחשבון את הסיכונים האפשריים של חשיפת מידע שמזיק לעיתים ליתרון התחרותי של החברה.