כלי חוב (bond)

מהו כלי חוב (Bond)?

כלי חוב (Bond) הוא נייר ערך שמנפיקת חברה, ממשלה או גוף פיננסי אחר מעניקה למשקיעים כדי לגייס כספים. בקצרה, אגרות חוב הן “הלוואות” שניתנות לגורם המנפיק על ידי המשקיעים, כאשר הגורם המנפיק מתחייב להחזיר את הסכום שהושקע (הקרן) בתום תקופה מסוימת ולשלם ריבית (דיבידנד) על ההשקעה במהלך אותה תקופה.

אגרות חוב מהוות דרך פופולרית לגיוס הון, ומספקות למשקיעים את האפשרות להשקיע בניירות ערך שמספקים תשואה קבועה (ריבית).

מאפיינים עיקריים של כלי חוב

1. קרן (Principal/Face Value):
   קרן היא הסכום שהמנפיק מתחייב להחזיר למשקיע בתום תקופת האג”ח. זהו הסכום הראשוני שהמשקיע השקיע באגרות החוב.
2. ריבית (Coupon Rate):
   הריבית היא התשואה שהמשקיע מקבל על החוב שהוא מחזיק. הריבית מחושבת כאחוז מהקרן ומחולקת בהתאם לתקופת זמן שנקבעה מראש (לרוב פעם בשנה או פעמיים בשנה).
3. תאריך פדיון (Maturity Date):
   תאריך הפדיון הוא התאריך שבו החברה או הגוף המנפיק מתחייב להחזיר את הקרן (הסכום הראשוני שהושקע) למשקיעים.
4. תשואה (Yield):
   התשואה היא הרווח שמפיק המשקיע מהשקעתו באגרת החוב. היא משקפת את שיעור הריבית שניתן על ידי אגרת החוב, והיא עשויה להשתנות בהתאם לשוק ולתנאים הכלכליים.

סוגים שונים של אגרות חוב

1. אגרות חוב ממשלתיות (Government Bonds):
   אגרות חוב שהמנפיק שלהן הוא ממשלה. אגרות חוב אלו נחשבות לבטוחות יותר, שכן יש להן את גיבוי המדינה. דוגמה מוכרת היא האגרות חוב של ממשלת ארה”ב, המהוות חוב פדרלי.
2. אגרות חוב קונצרניות (Corporate Bonds):
   אגרות חוב שמנפיקות חברות פרטיות או ציבוריות לגיוס הון. אגרות חוב אלה כוללות סיכון גבוה יותר מאגרות חוב ממשלתיות, משום שהן תלויות במצב הפיננסי של החברה המנפיקה.
3. אגרות חוב עירוניות (Municipal Bonds):
   אגרות חוב שמנפיקות רשויות מקומיות או עירוניות. אגרות אלו משמשות למימון פרויקטים של תשתיות ציבוריות, כמו בניית גשרים, כבישים ותחבורה ציבורית.
4. אגרות חוב צמודות (Indexed Bonds):
   אגרות חוב שהריבית שלהן צמודה למדד אינפלציה או לאינדיקטורים כלכליים אחרים. המטרה היא להבטיח שהריבית תשתנה יחד עם העלות האמיתית של ההשקעה.

יתרונות של כלי חוב

1. הכנסה יציבה:
   אגרות חוב מספקות למשקיע הכנסה קבועה באופן שוטף דרך תשלומי ריבית (קופון), מה שמסייע למשקיעים שמעוניינים בהכנסה יציבה בטווח זמן ארוך.
2. סיכון נמוך יותר בהשוואה למניות:
   אגרות חוב נחשבות לסיכון נמוך יותר ממניות, שכן בדרך כלל בעל אגרת החוב מקבל את כספו חזרה במקרה של פשיטת רגל לפני בעלי המניות.
3. פשטות:
   אגרות חוב הן יחסית פשוטות להשקעה, במיוחד עבור משקיעים שלא מעוניינים להיות מעורבים בניהול יומיומי של ההשקעות.

חסרונות של כלי חוב

1. סיכון אשראי:
   אם המנפיק לא מצליח לעמוד בהתחייבויותיו, הוא עלול להיכנס לפשיטת רגל ולא להחזיר את הקרן או לשלם את הריבית, דבר שמעמיד את המשקיעים בסיכון.
2. סיכון אינפלציה:
   אם האינפלציה גבוהה יותר מהתשואה שמספקת אגרת החוב, ערך הריבית שניתן על האג”ח עשוי להיות נמוך יותר מהעלות האמיתית של הכסף.
3. סיכון ריבית:
   אם שיעור הריבית בשוק עולה, מחירן של אגרות החוב הקיימות יורד, שכן הריבית על אגרות חוב חדשות עשויה להיות גבוהה יותר. המשקיעים עשויים להיתקל בהפסדים אם הם רוצים למכור את האגרות לפני תום תקופת הפדיון.

סיכום

כלי חוב (Bond) הוא נייר ערך שבו המשקיע מעניק הלוואה למנפיק בתמורה לתשלומים קבועים של ריבית (קופון) ולחזר של הקרן בתום תקופת ההשקעה. אגרות חוב מהוות כלי השקעה פופולרי עבור מי שמעוניין בהכנסה קבועה ובסיכון נמוך יותר לעומת מניות. ישנם סוגים שונים של אגרות חוב, וחשוב להבין את היתרונות והחסרונות שלהן לפני ההשקעה.