חובת רזרבה (reserve requirement)

חובת רזרבה (Reserve Requirement) היא דרישה שנקבעת על ידי הרגולטור הפיננסי, בדרך כלל הבנק המרכזי, החייבת את הבנקים לשמור על חלק מהפקדונות שהם מקבלים מלקוחותיהם, באופן שלא ניתן להלוות אותו או להשתמש בו לצרכים אחרים. הרזרבה צריכה להיות שמורה במזומן או בנכסים נזילים אחרים, ולעיתים ישנם כללים שמגדירים את היחס בין הפיקדונות לבין כמות הרזרבה שצריך לשמור.

מאפיינים של חובת רזרבה:

1. שיעור הרזרבה:
   • חובת הרזרבה נקבעת כאחוז מההפקדות שהבנקים מקבלים מלקוחותיהם. לדוגמה, אם הבנק מקבל פיקדון של מיליון דולר, והיחס של חובת הרזרבה הוא 10%, על הבנק לשמור 100,000 דולר כרזרבה במזומן או בנכסים נזילים אחרים.
2. תפקיד הרזרבה:
   • המטרה של חובת הרזרבה היא להבטיח שלבנק יש נזילות מספקת להחזרת הפיקדונות של הלקוחות במקרה של דרישה מיידית. זה מסייע במניעת מצב של קריסת בנקים במקרה של אובדן אמון.
3. הבנקים המרכזיים:
   • הבנק המרכזי (כמו הפדרל ריזרב בארה”ב או הבנק המרכזי של ישראל) מכתיב את חובת הרזרבה על פי מדיניות מוניטרית, ובכך שומר על יציבות המערכת הפיננסית. לעיתים, הבנק המרכזי יכול לשנות את שיעור הרזרבה על מנת לשלוט בהיצע הכסף בשוק ולהשפיע על שיעור הריביות.
4. ההפצה של הרזרבה:
   • לעיתים חובת הרזרבה יכולה להיות מיועדת רק להפקדות העו”ש (חשבונות עובר ושב) ואילו לפיקדונות לטווח ארוך או חיסכון יש דרישות רזרבה אחרות, נפרדות.
5. השפעה על הלוואות:
   • דרישה לשמור רזרבה מפחיתה את ההון שהבנקים יכולים להלוות. לדוגמה, אם על הבנק לשמור 10% רזרבה, הוא יכול להלוות 90% מהסכום שהפקידו לקוחותיו.

יתרונות של חובת רזרבה:

1. שמירה על יציבות פיננסית:
   • חובת הרזרבה מסייעת לשמור על יציבות הבנקים על ידי הבטחת יכולת הבנק להתמודד עם דרישות פיקדון מיידיות, מבלי להיתקל בבעיה של חוסר נזילות.
2. הגנה על לקוחות:
   • הימצאות של רזרבה מספקת ביטחון ללקוחות, כי הם יכולים למשוך את הפיקדונות שלהם גם במקרה של בעיות כלכליות בבנק.
3. שליטה על היצע הכסף:
   • הבנקים המרכזיים משתמשים בחובת הרזרבה ככלי לשליטה בהיצע הכסף ובכך משפיעים על הכלכלה, על שיעורי הריביות, ועל האינפלציה.

חסרונות של חובת רזרבה:

1. פוטנציאל להורדת הלוואות:
   • בנקים חייבים לשמור חלק מההפקדות כרזרבה, דבר שמפחית את יכולת ההלוואות שלהם. כתוצאה מכך, פחות כסף יכול להיות זמין להשקעה בעסקים ולחלק את המשאבים בשוק, דבר שמקטין את הצמיחה הכלכלית.
2. תנודות כלכליות:
   • שינוי חובת הרזרבה על ידי הבנק המרכזי עשוי להשפיע על התנודתיות הכלכלית בשוק. שינוי חפוז או לא מתאים עשוי לגרום לתנודות במחירים ולפגוע בשוק ההון.
3. צורך בהשקעות בלתי מניבות:
   • חובת הרזרבה מצריכה מבנקים להחזיק נכסים לא מניבים כמו מזומן, במקום להשקיע את הכספים בנכסים רווחיים, דבר שעשוי להפחית את הרווחים של הבנק.

דוגמה לשימוש בחובת רזרבה:

נניח שבנק מקבל פיקדונות של 100 מיליון דולר. אם שיעור הרזרבה הנדרש הוא 10%, אזי על הבנק לשמור 10 מיליון דולר כרזרבה, והשאר (90 מיליון דולר) יכולים לשמש להלוואות למשקיעים, עסקים או לצורך רכישת נכסים פיננסיים אחרים. אם הבנק לא יוכל לעמוד בדרישות הרזרבה, הוא עשוי להיתקל בקשיים כלכליים ורגולטוריים.

סיכום:

חובת רזרבה היא דרישה רגולטורית שמחייבת בנקים לשמור על חלק מההפקדות שהתקבלו מלקוחותיהם כרזרבה, כדי להבטיח שהבנקים יהיו בעלי נזילות מספקת להחזרת הפיקדונות במקרה של דרישה. חובת הרזרבה נועדה לשמור על יציבות המערכת הפיננסית ולשלוט על היצע הכסף בשוק, אך יש לה גם חסרונות, כמו פגיעה ביכולת ההלוואות של הבנקים וירידה ברווחים.