ביקוש מלאכותי (artificial demand)

מהו ביקוש מלאכותי (Artificial Demand)?

ביקוש מלאכותי מתאר מצב שבו יש יצירת ביקוש למוצר או שירות על ידי מניפולציה חיצונית, ולא בעקבות רצון טבעי של הצרכנים. במילים אחרות, מדובר ביצירת צורך או רצון לרכוש מוצר או שירות שלא בהכרח קיים באופן טבעי בשוק, באמצעות אמצעים כמו שיווק, פרסום, או רגולציות שמניעים את הצרכנים לקנות יותר ממה שהם באמת צריכים או רוצים.

ביקוש מלאכותי יכול להיווצר ממספר גורמים, ביניהם פעולות שיווקיות, מניפולציות של חברות, או תמריצים כלכליים שנוצרים באופן מכוון כדי להפעיל את הצרכנים.

גורמים שיכולים ליצור ביקוש מלאכותי

1. קמפיינים שיווקיים ופרסומיים:
   • חברות משתמשות בקמפיינים פרסומיים אינטנסיביים, מסעות פרסום, ותכניות שיווקיות שמטרתן להניע את הצרכנים לרכוש מוצרים שהם לא בהכרח צריכים. לדוגמה, פרסומות שמבליטות את היתרונות של מוצר או יצירת טרנדים שמגבירים את הביקוש באופן מלאכותי.
2. הנחות ומבצעים:
   • הנחות, מבצעים והצעות מיוחדות יוצרים לעיתים ביקוש מלאכותי. כאשר צרכנים רואים הנחות משמעותיות, הם עשויים לרכוש מוצרים שהם לא היו קונים אחרת, רק משום שהם רוצים “לתפוס את ההזדמנות” או למנוע החמצת הנחה.
3. חובות צרכניים והלוואות:
   • לעיתים מניעים את הצרכנים לרכוש מוצרים מיותרות או יקרות יותר על ידי הצעות של הלוואות נוחות או אמצעי מימון, מה שיכול להוביל ליצירת ביקוש מלאכותי. לדוגמה, תמריצים לרכוש דירה בעזרת מימון זול עשויים ליצור ביקוש למגוון נכסים.
4. הסתמכות על חוקים ורגולציות:
   • רגולציות ממשלתיות, כמו סובסידיות או חוקים שמחייבים רכישת מוצרים מסוימים (כמו ביטוח בריאות חובה או רכישת רכבים ירוקים) עשויים ליצור ביקוש מלאכותי למוצרים או שירותים שלא בהכרח היו נדרשים אם לא היה מדובר בהסדרה רגולטורית.
5. חסמים או הגבלות מלאכותיות:
   יצירת ביקוש מלאכותי יכולה להתרחש גם על ידי הצגת חסמים זמניים או הגבלות על המוצר, מה שגורם לצרכנים לחשוב שיש מחסור במוצר ולהגביר את הביקוש אליו (למשל, היצע מוגבל במבצע).

דוגמאות לביקוש מלאכותי

1. המגפה של חיסונים/תרופות:
   במהלך מגפות או מצבים חירומיים, יכולה להיות יצירה של ביקוש מלאכותי בעקבות פרסומים רשמיים, ממשלתיים או חברתיים שמבוססים על פחד או לחץ חברתי. לדוגמה, חיסונים נגד COVID-19 בשלביהם הראשונים, שזכו לביקוש גבוה בהרבה מזה שהשוק יכול היה לספק.
2. שוקי המניות:
   בשוקי המניות, יכול להיות יצירת ביקוש מלאכותי על ידי שיווק מניות או קרנות השקעה בהשפעת פרסומים מטעים או אופטימיים בצורה יתרה. לעיתים, “שוקי בועות” נוצרים כאשר הרבה אנשים רוכשים מניות בגלל רעש תקשורתי או שמועות שגורמות להסתה לרכישה.
3. הנחות במכירת מוצרים:
   פעמים רבות קמפיינים שיווקיים כמו “הסייל הגדול” יוצרים ביקוש מלאכותי למוצרים, שבהם הצרכנים קונים יותר ממה שהם צריכים רק בגלל הנחות והטבות זמניות.

השלכות של ביקוש מלאכותי

1. תנודתיות בשוק:
   ביקוש מלאכותי יכול לגרום לתנודתיות לא טבעית בשוק, ולעיתים היצע גדול מדי יכול להוביל להיווצרות בועות פיננסיות, שבהן המחירים גבוהים מדי ביחס לשווי האמיתי של המוצר.
2. הוצאות מיותרות:
   יצירת ביקוש מלאכותי עשויה להוביל להוצאות מיותרות מצד הצרכנים, במיוחד כאשר הם רוכשים מוצרים שאין להם בהם צורך אמיתי, דבר שיכול להוביל לקשיים פיננסיים בעתיד.
3. אי יציבות בשוק:
   ביקוש מלאכותי יכול להוביל לאי יציבות בשווקים שבהם הביקוש לא תואם את המציאות הכלכלית, ובכך לגרום למפולות או ירידות חדות במחירים.
4. הפצת מוצרי בזבוז:
   כאשר ביקוש מלאכותי נוצר במוצרים שאין להם ערך אמיתי, כמו במקרה של מוצרים טרנדיים לא מוכחים או מוצרים עם היצע מוגבל, זה יכול להוביל לבזבוז משאבים ולנזק סביבתי, חברתי וכלכלי.

סיכום

ביקוש מלאכותי הוא יצירת צורך לרכישת מוצר או שירות שלא בהכרח היה נוצר בדרך טבעית על ידי הצרכנים. הוא נוצר בדרך כלל על ידי מניפולציות שיווקיות, הצעות מכירה אטרקטיביות או חוקים רגולטוריים. לעיתים, ביקוש מלאכותי יכול לגרום לתנודתיות בשוק, הוצאות מיותרות ולבעיה פיננסית לצרכנים שיגיבו להשפעות אלו מבלי לחשוב על הצורך האמיתי במוצר או שירות.