השאלה הממוקדת והרעיון לבדיקה
סטופ מתוכנן הוא כלל יציאה ולא התחייבות למחיר ביצוע. תכנון עסקה מתחיל במרחק הכספי בין כניסה לנקודת ביטול ובהתאמת הכמות לסיכון שהוגדר לתרגול. יעד אינו חייב להיות בדיוק VWAP אם ההשערה וכללי הבדיקה אומרים אחרת, אבל צריך לקבוע זאת לפני בדיקת התוצאה. הזזת סטופ כדי להימנע מהפסד משנה את האסטרטגיה ואת הסיכון.
דוגמה מספרית מומצאת — לא נתוני שוק
בדוגמה מומצאת כניסה היא 100, סטופ 99.6 ויעד 100.8. סיכון המחיר הוא 0.4 ליחידה והרווח המתוכנן הוא 0.8. בכמות 50 הסיכון הוא 20 והרווח 40 לפני עלויות. אם עלות כוללת היא 5, הרווח נטו במקרה הצלחה הוא 35 וההפסד במקרה יציאה מדויקת בסטופ הוא 25. יחס נטו הוא 1.4 ולא 2.
מרחק קצר אינו תמיד סיכון קטן
סטופ קרוב יכול להקטין את ההפסד המתוכנן ליחידה אך גם להגדיל את תדירות היציאות. אם מגדילים את הכמות כדי לשמור על אותו סכום סיכון, עלויות והחלקה עשויות לקבל משקל גדול יותר. לכן בחירת מרחק אינה מנותקת ממבנה המחיר, מהמכשיר ומהיכולת לבצע. אין מרחק סטופ אוניברסלי שמתאים לכל יום.
יעד מחושב ביחס לכניסה, אך המחיר שבו ניתן לסגור יכול להיות שונה מהמחיר שנגע בו הגרף. במיוחד בבדיקה על ברים, צריך להגדיר כיצד נקבעת נגיעה ומה קורה כשגם יעד וגם סטופ בטווח. שימוש עקבי בכלל שמרני מועיל יותר מבחירת תוצאה נוחה לכל עסקה.
בתרגיל המשך הקטינו את מרחק הסטופ בחצי והכפילו את הכמות. בדקו מה קורה לעלות הכוללת ולרגישות להחלקה. הסבירו מדוע אותו סיכון מחיר מתוכנן אינו מבטיח אותה התפלגות תוצאות נטו.
מההסבר לתרגול
פותחים את סייפן ומסחר יומי ובודקים את התרחיש בעצמכם.
הגישה בהתאם לתנאי האתר ולזמינות הנתונים. ייתכן שתידרש התחברות.
לפני הניתוח: זמן, סשן ושלמות הנתונים
בסייפן בודקים תחילה את הסימול ואת זמן הנתון האחרון. גרף שנראה מלא יכול להסתיים לפני הזמן הנוכחי, ובר אחרון יכול עדיין להיות בתהליך בנייה. יש להבחין בין זמן תחילת הבר, זמן סיומו ומועד טעינתו. בהשוואה למערכת אחרת מוודאים ששעות המסחר והכללת מסחר מוקדם או מאוחר זהות. הפרש בין שעון ניו יורק לשעון ישראל אינו קבוע בכל ימי המעבר לשעון קיץ. לצורך מחקר מתעדים את אזור הזמן ולא מסתפקים במספר שעה ללא הקשר.
כאשר חסר בר או נתון תנודתיות, אין להמציא אותו מתוך מראה הגרף. אפשר להמשיך לנתח את מה שקיים, אך מציינים איזה מידע חסר וכיצד הוא מגביל את המסקנה. מחיר אחרון ידוע אינו עסקה חדשה, ונפח אפס אינו בהכרח נפח שלא התרחש. אם עדכון מסך מציג מחיר חדש וסיווג ישן, שומרים את ההבחנה במקום לתאר את שניהם כהחלטה מאותה שנייה. סדר הבדיקה הזה מונע מצב שבו מסקנת מסחר מדומה נראית מדויקת רק מפני שהנתונים המאוחרים הוכנסו בטעות לאחור.
קריאת שכבות המידע בסייפן
את המחיר קוראים ביחס ל־VWAP ולמבנה היום, ולא כקו מבודד. המחיר המשוקלל מסכם פעילות בחלון שהוגדר; הוא אינו ערך כלכלי מחייב ואינו מגנט. פער ממנו יכול להישאר גדול ביום מגמתי. סיווג מצב היום מוסיף תיאור של ההקשר, אך הוא עצמו נבנה מהמידע הזמין ועשוי להשתנות. שימוש נכון הוא לשאול איזה תרחיש מתאים לכל שילוב ומה יפריך אותו, ולא לחפש צבע אחד שיחליף את כל שלבי ההחלטה. גם תרחיש ברור יכול להסתיים בהפסד.
שכבת התנודתיות הנוכחית משתמשת ב־VIXY ומסומנת כך בממשק. VIXY אינו מדד VIX עצמו, ולכן אין לתרגם את רמת המחיר שלו לרמת המדד. הקשר יומי וקצב שינוי על ברים קצרים הם שני מבטים על אותו מכשיר, עם טווחי זמן שונים. בודקים אם שינוי מסוים מוסיף מידע על ההקשר של SPY, אך לא מניחים יחס קבוע או הפוך בין הנכסים. יש להבחין בין מה שהמערכת מציגה לבין פרשנות שבחרנו להוסיף במחברת המחקר.
מכלל כתוב לסימולציה עקבית
לפני הפעלת תרגיל מגדירים כניסה, ביטול, יעד ותנאי הימנעות. הכלל צריך להיות ניתן לבדיקה גם ביום שלא הצליח. תנאי המבוסס על סגירת בר יכול לפעול רק אחרי שהסגירה ידועה. אם בתצוגה היסטורית רואים את כל היום, קל לשכוח שבזמן ההחלטה העתיד עדיין היה חסר. לכן עוברים בר אחר בר או נשענים על תיעוד החלטות עם חותמות זמן. אין לשנות בדיעבד את הגדרת מגמה או דשדוש רק כדי להצדיק עסקה מוצלחת ולהסביר עסקה כושלת כמקרה חריג.
סימולציה על ברים דורשת טיפול במקרים עמומים. אם יעד וסטופ נמצאים שניהם בטווח אותו בר, נתוני פתיחה־גבוה־נמוך־סגירה אינם תמיד מגלים את סדר הנגיעה. קובעים כלל מפורש ושמרני או משתמשים בנתונים מפורטים יותר, במקום לבחור תמיד בתוצאה הטובה. גם זמן המתנה לנתון או מחיר כניסה שאינו זמין בפועל משפיעים על הבדיקה. כאשר משווים שתי גרסאות של כלל, שומרים על אותם נתונים ועל אותו מנגנון ביצוע מדומה כדי שההבדל לא יבוא משינוי הנחות שלא תועד.
סיכון, עלויות ותיעוד התוצאות
סיכון המחיר המתוכנן הוא מרחק מנקודת הכניסה לנקודת הביטול כפול הכמות, בתוספת השפעת עלויות והחלקה. זהו אומדן לתכנון ולא תקרת הפסד מובטחת. קפיצה במחיר, נתון חסר או ביצוע מאוחר יכולים לייצר תוצאה אחרת. יעד כפול מהסטופ אינו מספיק כדי להוכיח כדאיות; צריך גם לדעת מה התדירות וגודל התוצאות בפועל תחת כללים עקביים. מספר עסקאות קטן אינו מצדיק הצגת אחוז הצלחה כאומדן ודאי ליום הבא.
יומן הבדיקה כולל גם החלטות לא להיכנס, עסקאות שבוטלו וימים חסרים. השמטת יום שבו הייתה תקלה משנה את המדגם, ולכן מתעדים אותה במקום למחוק. מפרידים בין רווח גולמי, רווח לאחר הנחות עלות ותוצאה של חשבון אמיתי. לוג החלטות מסביר מה המערכת חישבה או הציגה, לא בהכרח מה סוחר היה מצליח לבצע. המסקנה בסוף התרגיל צריכה לתאר איזה כלל נבדק ובאיזה מידע השתמשנו. תרגול מסודר יכול לשפר הבנה ומשמעת, אך אינו מבטיח ביצוע או תשואה בעתיד.
תרגיל עצמאי במערכת
חשבו את היחס לפני ואחרי עלויות. הוסיפו תרחיש מילוי ב־99.5 במקום 99.6, ובדקו אם הכמות עדיין עומדת בתקרת הסיכון שהגדרתם.
את התרגיל מבצעים תחילה ללא כסף אמיתי. פותחים רשומה חדשה עם תאריך, שם המערכת והשאלה הספציפית שנבדקת, ומעתיקים את הקלטים לפני צפייה בתוצאה. כאשר משנים הנחה, שומרים את הגרסה הקודמת כדי להבין מה השתנה ומדוע. אין צורך בתוכנה נוספת כדי להתחיל: טבלה פשוטה ובה מקור, יחידות, כלל ותוצאה יכולה להספיק. אם חישוב ידני אינו מתאים למסך, לא מתקנים את המספר כדי שיתאים; בודקים תחילה כיוון, מכפיל, תקופה, תאריך ועלויות. פער שלא הצלחנו להסביר נשאר שאלה פתוחה.
לאחר התרגיל מנסחים מסקנה קצרה הכוללת גם תנאי כישלון. כותבים מה למדנו, איזה מידע עדיין חסר ומה יגרום לנו לשנות את ההשערה. כך התוצאה נשארת שימושית גם אם השוק מתנהג אחרת בהמשך. שמירת צילום או הערות היא תיעוד למחקר, לא אישור שהנתונים חיים או שהייתה עסקה בפועל. דוגמאות המספרים במדריך מומצאות לצורכי חישוב ואינן תוצאות ביצועים של TRADE2. אין להשתמש בהן כהוכחה לרווחיות של מערכת או כהמלצה אישית לבחור נכס, כמות, פקיעה או זמן פעולה.
בקרת איכות לפני סיכום
בקרת איכות אחרונה בסייפן היא שחזור של החלטה אחת מתוך הנתונים שהיו זמינים באותו רגע. כסו את המשך היום, רשמו מחיר, VWAP, מצב יום ונתון תנודתיות זמין, והסבירו אם כלל התרגיל התקיים. רק אחר כך חשפו את המשך הגרף. אם החלטתכם משתנה אחרי שראיתם את העתיד, שמרו את שתי הגרסאות וכתבו מדוע. המטרה אינה לנחש נכון בכל פעם אלא להוכיח שהכלל ניתן ליישום ללא מידע מאוחר. בדקו גם את יחידות הרווח: נקודות מחיר, כסף ליחידה וסכום לכל הכמות אינם אותו דבר. תיעוד השעות והכמות מאפשר להפריד בין טעות קריאה לבין שינוי אמיתי בתרחיש, ולזהות מגבלה בנתונים בלי לייחס לה הצלחה או כישלון של אסטרטגיה.